מדרש על שמות 34:24

(שם ע״ב) אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינם ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן. רבי אלעזר דאמר כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה (שמות לד כד) לא יחמד איש את ארצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה. והלא דברים ק״ו ומה אלו שדרכן ליזוק אין ניזוקין מי שאין דרכן ליזוק עאכ״ו. אין לי אלא בהליכה. בחזרה מנין ת״ל (דברים טז ז) ופנית בבוקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהליך בשלום. וכי מאחר דאפילו בחזרה בהליכה למה לי. אלא מיבעי ליה לכדרבי אמי דא״ר אמי כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. אמר רבין בר אבא א״ר יצחק מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלי לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה. כיוצא בו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלי לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצא עלייה שלא לשמה:

ח אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזִירָתָן. רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר, כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּלַפֵּי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה: (שמות לד) "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ", מְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא פָּרָתְךָ רוֹעָה בָּאֲפָר וְאֵין חַיָּה מַזִּיקָתָהּ. תַּרְנְגֹלָתְךָ מְנַקֶּרֶת בָּאַשְׁפָּה, וְאֵין חֻלְדָּה מַזִּיקָתָהּ, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמָה (מי) [אֵלּוּ] שֶׁדַּרְכָּן לִזּוֹק, אֵין נִזּוֹקִין, (מי) [בְּנֵי אָדָם] שֶׁאֵין דַּרְכָּן לִזּוֹק, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אֵין לִי אֶלָּא בַּהֲלִיכָה, בַּחֲזָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: (דברים טז) "וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁתֵּלֵךְ וְתִמְצָא אֹהָלֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִלּוּ בַּחֲזָרָה, בַּהֲלִיכָה לָמָּה לִי? אֶלָּא מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַמִי, דְּאָמַר רַבִּי אַמִי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע, עוֹלֶה לָרֶגֶל, שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע, אֵינוֹ עוֹלֶה לָרֶגֶל. אָמַר [רַב] רַבִּין בַּר (אבא) [רַב אַדָּא] אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה אֵין פֵּרוֹת גִּינוֹסָר בִּירוּשָׁלַיִם? שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים אוֹמְרִים: אִלְמָלֵי לֹא עָלִינוּ אֶלָּא לֶאֱכֹל פֵּרוֹת גִּינוֹסָר [בִּירוּשָׁלַיִם], דַּיֵּנוּ, וְנִמְצֵאת עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אָמַר רַבִּי דּוֹסְתָּאִי בְּרַבִּי יַנַּאי: מִפְּנֵי מָה אֵין חַמֵּי טְבֶרְיָא בִּירוּשָׁלַיִם? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים אוֹמְרִים: אִלְמָלֵי לֹא עָלִינוּ אֶלָּא לִרְחֹץ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא, דַּיֵּנוּ, וְנִמְצֵאת עֲלִיָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. (עוֹד הִזְכִּירוּ בַּגְּמָרָא עִנְיָן אֱמוּנִי, רָאוּי לְכָתְבוֹ כָּאן, שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ לִבְדֹּק חָמֵץ בְּגַל הַנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי כֹּתֶל שֶׁנָּפַל, וְהַטַּעַם מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה,וְהִקְשׁוּ עַל זֶה) וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין"? אָמַר רַב (משרשיא) [אַשִׁי]: שֶׁמָּא תֹּאבַד לוֹ מַחַט, וְאַתִּי לְעִיּוּנֵי בַּתְרָהּ. וּכְהַאי גַּוְנָא, לָאו מִצְוָה הִיא? וְהָתַּנְיָא: הָאוֹמֵר: סֶלַע זֶה לִצְדָקָה, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי, אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר! דִּילְמָא, בָּתַר דְּבָדַק, אַתִּי לְעִיּוּנֵי בַּתְרָהּ וְכוּ'. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין! הֵיכָא דִּשְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא, שַׁאנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ש"א טז) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: אֵיךְ אֵלֵךְ? וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי! וַיֹּאמֶר ה': עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ" וְגוֹ'. בָּעוּ מִינֵיהּ מֵרַב: הַנֵּי בֵּי רַב, דְּדַיְרֵי בְּבָאגָא, מַהוּ לְמֵיתִי קִדוּמָא וַחֲשׁוּכָא לְבֵי רַב? אָמַר לְהוּ: נֵיתוּ, עָלַי וְעַל צַוָּארִי! נֵיזִיל, מַאי? אָמַר לְהוּ: לָא יָדַעְנָא.

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (דברים כח, מז מח): תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל, וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ וגו'. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (שמות טו, יז): תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (שמות ג, ז): רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: רְאֵה ה' כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא כג, כא): וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (דברים טז, כ): צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: צַּדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (דברים טו, יא): פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא כג, ד): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (במדבר כ, יט): בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: סִלָּה כָל אַבִּירַי ה', אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא כו, יג): וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא ו, ו): אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי, אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (דברים א, לא): בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא כו, ה): וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְשִׁים לֶחֶם. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (שמות לד, כד): לֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא טז, ל): כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא טז, ל): מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלַיִם. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (במדבר י, ט): וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: זָכְרָה יְרוּשָׁלַיִם יְמֵי עָנְיָהּ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא כו, יב): וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: וַיֵּצֵא מִן בַּת צִיּוֹן כָּל הֲדָרָהּ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (דברים כח, יג): וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (דברים טז, טז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (ויקרא כו, ה): וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (שמות יב, מב): לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַיְלָה. אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרְאִים בַּתּוֹרָה (דברים א, יב): אֵיכָה אֶשָֹּׂא לְבַדִּי, וְעַכְשָׁו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי אַתֶּם קוֹרְאִים: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד.