מדרש על שמות 39:1

ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד. מכסאות של ארון ושל שולחן ושל מזבח:

בגדי שרד. שאלמלא הם לא נשתיירו משונאיהם של ישראל שריד ופליט. כדמפורש במסכת יומא, על מעשה הכותיים שעשו בימי אלכסנדרוס מוקדון, שנתעטף שמעון הצדיק כהן גדול בבגדי כהונה, ויצא לקראתו, כיון שראהו המלך, ירד מעל מרכבתו והשתחוה לו, אמרו לו עבדיו מלך גדול שכמותך ישתחוה ליהודי זה, אמר להם דמותו אני רואה במלחמתי ואני נוצח, והוא המלאך שהיה מתדמה לו בדמות כהן גדול:

מִיָּד בֵּרְכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. מַה בְּרָכָה בֵּרְכָן. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם וְגוֹ' (דברים א, יא). רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. וְהֵם אָמְרוּ, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי וְגוֹ' (תהלים צ, יז). וְלָמָּה כָתַב כָּאן כַּמָּה פְעָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. לְפִי שֶׁהִרְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה עוֹמֵד, אָמְרוּ, שֶׁמָּא דָבָר קַל אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּמִּשְׁכָּן, וּמֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ הִכְנִיסָנוּ בְּכָל הַטֹּרַח הַזֶה. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהִרְהַרְתֶּם אַחֲרָיו, הֲרֵינִי כוֹתֵב שְׁמִי עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאֲנִי צִוִּיתִי אוֹתוֹ. לְכָךְ כְּתִיב: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה בְּכָל פַּעַם וָפָעַם.