מדרש על שמות 4:2

ד"א מגיד מראשית אחרית. הגיד הקב"ה למשה עד שהוא בסנה מה שפרעה עתיד לעשות, אמר לו משה מה זה בידך ויאמר מטה, ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וגו' (שמות ד ב ג), ויאמר ה' אל משה שלח ידך ואחוז בזנבו וגו' (שם שם ד), וחזר ונעשה מטה, א"ל הקב"ה משה כשם שהנחש מתעקם, כך פרעה עתיד להתעקם עליכם, הוי מגיד מראשית אחרית, אלא כשיבא ויאמר תנו לכם מופת, כשם שעשיתי כך עשו לפניו.

אמר לו הקב"ה מה זה בידך וגו' (שם שם ב), ויאמר השליכהו ארצה וגו' (שם שם ג).

פס'. על אשר מעלתם בי. מי גרם לכם אתם גרמתם לכם למעל מעל בתוך בני ישראל. בוא וראה כמה גדול הוא קדוש השם שלא נשא לו פנים הקב״ה למשה רבינו אמר לו הקב״ה למשה הלא אתה הוא שאמרתי לך (שמות ד׳:ב׳) מה זה בידך ויאמר מטה. והרי דברים קל וחומר ומה אותם הנסים הראשונים שהם קשים לא עיכבת בהם הדבר הזה שהוא קל ביותר צריך. היית לעכב: