מדרש על שמות 4:29

וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ וגו', אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, לָמָה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כָּעוֹף, מַה עוֹף אֵינוֹ פּוֹרֵחַ אֶלָּא בַּכְּנָפַיִם, אַף ישְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד אֶלָּא בַּזְּקֵנִים. גְּדוֹלָה הַזִּקְנָה, אִם זְקֵנִים הֵם חֲבִיבִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִם נְעָרִים נִטְפְּלָה בָּהֶן יַלְדוּת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שָׁנִינוּ שֶׁחָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, בַּסְּנֶה, דִּכְתִיב (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּסִינַי, דִּכְתִיב (שמות כד, א): וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' וגו'. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, דִּכְתִיב (ויקרא ט, א): קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וגו'. וְלֶעָתִיד לָבוֹא כְּמוֹ כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד, כג): כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִיְרוּשָׁלָיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. רַבִּי אָבִין אָמַר, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹשִׁיב אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּגֹּרֶן וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ כֻּלָּן כְּאַב בֵּית דִּין, וְדָנִין לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, יד): ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו, עַל זִקְנֵי עַמּוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ, הוּא יוֹשֵׁב עִמָּהֶן וְדָנִין לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמַה הוּא אוֹמֵר לָהֶם (ישעיה ג, יד): וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה ה, ז): כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, (ישעיה ג, יד): גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם, וּכְתִיב (ישעיה יד, לב): כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ. וְכֵן הָיָה דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לֵישֵׁב כְּגֹרֶן עֲגֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, ט): וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים וְישְׁבִים בְּגֹרֶן. וְכִי בְּגֹרֶן יָשְׁבוּ, אֶלָּא כִּדְתָנֵינַן סַנְהֶדְּרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן עֲגֻלָּה, כְּדֵי שֶׁיִהְיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם וכו': אָמַר שְׁלֹמֹה אֲנִי רְאִיתִיו יוֹשֵׁב עִמָּהֶן וְדָן בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא, כג): נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעֲלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ.

נָאווּ לְחָיַיִךְ, מַה לְּחָיַיִם הַלָּלוּ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְדִבּוּר, כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְדִבּוּר. בַּתֹּרִים, בִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. דָּבָר אַחֵר, בַּתֹּרִים, בְּתוֹרוֹת הַרְבֵּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ו, ב): זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, (ויקרא ו, ז): זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה, (ויקרא ו, יח): זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת, (ויקרא ז, א): זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, (ויקרא ז, יא): זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, (במדבר יט, יד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. דָּבָר אַחֵר, בַּתֹּרִים, בִּשְׁנֵי תְאָרִים, בִּשְׁנֵי אַחִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁתָּאֲרָן טוֹבָה זֶה עַל זֶה, זֶה שָׂמֵחַ בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶה שָׂמֵחַ בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס כְּתִיב (שמות ד, טו): וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, לְתֻרְגְּמָן. וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, וְכִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נַעֲשָׂה משֶׁה לְאַהֲרֹן, דְּאַתְּ אֲמַרְתְּ וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה כְּשֵׁם שֶׁמּוֹרָאִי עָלֶיךָ כָּךְ יִהְיֶה מוֹרָאֲךָ עַל אָחִיךָ, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא (שמות ד, כט ל): וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים, הִקִּישׁ כְּתֵפוֹ לִכְתֵפוֹ, שֶׁעֲדַיִן הָיָה שָׂמֵחַ זֶה בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶה בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה, וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה אַהֲרֹן שָׂמֵחַ בִּגְדֻלַּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יד): וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתְךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לֵב שֶׁשָֹּׂמַח בִּגְדֻלַּת משֶׁה אָחִיו יִלְבַּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כח, ל): וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה משֶׁה שָׂמֵחַ בִּגְדֻלַּת אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ב): כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי אַחָא וְכִי שְׁנֵי זְקָנִים הָיוּ לְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב: עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיָה רוֹאֶה משֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, הָיָה דוֹמֶה עָלָיו כְּאִלּוּ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ שֶׁל משֶׁה, וְהָיָה שָׂמֵחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן.

וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (איוב יב, יב): בִּישִׁישִׁים חָכְמָה וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה, לָמָה זָכוּ הַזְּקֵנִים שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵיהֶן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה בַּסְּנֶה, אָמַר לוֹ (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה, מִיָּד (שמות ד, כט): וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי פּוֹרֵעַ לַזְּקֵנִים, עַל שֶׁעָשׂוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בִּשְׁמִי, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה (שמות ג, יג): וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִּי אֲלֵיכֶם, אִלּוּ לֹא קִבְּלוּ הַזְּקֵנִים אֶת דְּבָרָיו שֶׁל משֶׁה, אַף כָּל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים, אֶלָּא הַזְּקֵנִים קִבְּלוּ תְּחִלָּה וּמָשְׁכוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם וְעָשוּ אוֹתָן לְהַאֲמִין לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם כָּבוֹד, וְיִהְיֶה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵיהֶן, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹחֲטִים פִּסְחֵיהֶם עַל יְדֵיהֶן שֶׁל זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא משֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הַכָּתוּב מְשַׁבְּחָן: בִּישִׁישִׁים חָכְמָה.