מדרש על שמות 8:19

פס'. כי יקום בקרבך נביא. להביא את האשה. נביא יכול כמשה ת״ל או חולם חלום כל דהוא. ונתן אליך אות או מופת. אות בשמים כענין שנא' (בראשית א׳:י״ד) והיו לאותות ולמועדים. או מופת. בארץ. כענין שנאמר (דה״ב לא) (לראות) [לדרוש] את המופת אשר היה בארץ. ורבותינו אמרו אין הפרש בין אות למופת והדברים נראים (יואל ג׳:ג׳) ונתתי מופתים בשמים ובארץ. ואות. (ישעיהו ז׳:י״א) שאל לך אות מעם ה' אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה. פי' או מן השמים או מן הארץ אלא אות לזמן כענין שנאמר (שמות ח׳:י״ט) למחר יהיה האות הזה. ומופת לאלתר כענין שנאמר (שם ז) תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין:

‎וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר. יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא עַכְשָׁו, וְיֵשׁ מָחָר לְאַחַר זְמַן. כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת (דברים יג, יד). הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן. מָחָר יִהְיֶה הָאוֹת הַזֶּה. הֲוֵי מָחָר, עַכְשָׁו. מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה (דברים יז, ט). מָחָר, עַכְשָׁו. מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ (יהושע כב, כד). הֲרֵי מָחָר לְאַחַר זְמַן. מַה זֹּאת, מִצְוַת פֶּסַח. וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ (יהושע כב, טו). שׁוֹמֵעַ אֲנִי מֵאֵלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה. וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר. מִכָּאן אָמְרוּ: זוֹבְחִים בְּכוֹר בְּהֵמָה כְּנֶגֶד בְּכוֹר אָדָם, וּפוֹדִין בְּכוֹר אָדָם כְּנֶגֶד בְּכוֹר בְּהֵמָה.

ר' ישמעאל אומר, חמשה אצבעות של יד ימינו של הב"ה כלם יסוד גאולות אצבע קטנה הראה לנח מה לעשות בתיבה שנ' וזה אשר תעשה אותה אצבע שנייה לקטנה בה הכה את מצרים שנ' ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא וכמה לקו באצבע עשר אצבע שלישית לקטנה בה כתב את הלוחות שנ' לוחות אבן כתובים באצבע אלהים אצבע רביעית שהיא שנייה לבוהן בה הראה למשה מה יתנו בני ישראל פדיון נפשם שנ' זה יתנו הבוהן וכל היד כלה עתיד הב"ה להכות בהם את בני עשו שהם צריו ואת בני ישמעאל שהם אויביו שנ' תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו.