Musar על שמות 8:19

וזהו ענין שם יהו"ה הנודע והנתגלה במצרים לא קודם לכן, כמו שכתוב (שמות ו, ג) ושמי יהו"ה לא נודעתי להם, כי כן נתגלה שם ג' בחינות היה הוה יהיה, שהם נגד שלשה בריתות כמו שכתבתי למעלה. בחינת היה, מורה על חידוש העולם נתגלה ביציאת מצרים, כמו שכתבו כל המפרשים שחידוש העולם תלוי ביציאת מצרים, ולכך כשמסיימין את התורה בפסוק ולכל היד החזקה וגו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל, תכף מתחילין בראשית ברא, שזה תלוי בזה כי זה אות ומופת על זה. וזהו מה שאמרו רבותינו (ר"ה כז, א) זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, כי בזכור הוזכר חידוש העולם, ובשמור יציאת מצרים. ואמר שנאמרו בדבור אחד שהם מורים זה על זה, חידוש על היכולת, ויכולת על החידוש. וכבר הארכתי בזה בקונטרס אחר עיין שם. בחינת הוה שהיא ההשגחה, נתגלה במצרים כנודע (שמות ח, יט) ושמתי פדות בין עמי וגו', והרבה כיוצא באלה. בחינת יהיה נתגלה במצרים, כי בחינת יהיה הרצון בו שיהיה ה' למלך וכל האלילים כרות יכרתון כו', וזה נתגלה במצרים כי מאחר שביטל אלוה של מצרים נגד יכולת הש"י, קל וחומר שראוי לנו להאמין שיבוטלו כלם, כי שר של מצרים הוא הבכור שר על כל השרים שלמעלה והוא המשנה כביכול, כמו שכתוב במצרים (בראשית מא, מג) וירכב אותו במרכבת המשנה. וכבר הארכתי בדרשתי לשבת הגדול לפרשת צו עיין שם באריכות:

והנה שמעתי מדורשי רשומות שאמרו רמז בזה הפסוק (שמות ח, יט) ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה. כי הנה פדת כתיב חסר והיה ראוי להיות מלא. וכמו שכתב רש"י באיכה (א, ו) בפסוק וילכו בלא כח לפני רודף, כל רודף שבמקרא חסר, בר מן דין, כי רדיפה מלאה נרדפו, ועל זה נתרעם הפייטן מלא רודפתי וחסרה שנת גאולי, כי שנת גאולי בא כתיב חסר (ישעיה סג, ד), וכן בכאן כתיב פדת חסר. על כן אמר (שמות ח, יט) למחר יהיה האות הזה, כלומר יש מחר שהוא לאחר זמן ורומז על גאולה אחרונה, אז יהיה מלא באות הזה, כך שמעתי:

והנה אתן תוספות ביאור. רש"י כתב בפרשת בחקותי בפסוק (ויקרא כו, מב) וזכרתי את בריתי יעקוב, בה' מקומות נכתב יעקב מלא, ואליהו חסר, בחמשה מקומות נטל יעקב אות משמו של אליהו עירבון שיבא ויבשר גאולת בניו. וענין ה' פעמים ו' רמז לוא"ו וה"א מהשם, ויעקב הוא מרכבה לשם ידו"ד, על כן נטל למשכון מן אליהו ה' פעמים ו' שיתגלה בגאולה אחרונה, והה"א שהיא הנקיבה תתייחד עם וא"ו שהוא הזכר ויתעלה לאותיות י"ה, ומשירה חדשה תהיה שיר חדש ונקיבה תסובב גבר והיו לאחד, והשירה הזאת שהוא לשון נקיבה יהיה השיר הזה. וזהו למחר יהיה האות הזה, דהיינו וא"ו שיתמלא פדות וגם גאולי, ואמר הזה, כי זאת תהיה כמו זה, רמז לדבר במספר קטן עולה זאת כמו זה, ועולה י"ב נגד י"ב צירופי שם הוי"ה שיהיה ידו"ד אחד ושמו אחד, וכתיב (מיכה ז, טו) כימי צאתך מארץ מצרים כן אראנו נפלאות. אמנם יציאת מצרים יהיה טפל, וגאולה אחרונה עיקר (ברכות יב, ב), ואז יקוים בעצם למען שיתי אותותי אלה: