מדרש על שמות 9:31

[ד] וכן הוא אומר (ויקרא כג, יד) "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם". "ואם תקריב מנחת בכורים לשם" – זו מנחת העומר מנין היא באה מן השעורים; או יכול מן החטין?. אמר ר' אליעזר נאמר כאן "אביב" ונאמר "אביב" (שמות ט, לא) במצרים: מה "אביב" במצרים – שעורים, אף כאן – שעורים. ר' עקיבא אומר נאמר לציבור הָבֵא בכורים בפסח והָבֵא בכורים בעצרת: במה מצינו שממין שהיחיד מביא חובתו, ממנו יהא הציבור מביא בכוריו בעצרת; אף ממין שהיחיד מביא חובתו, ממנו יהא הציבור מביא בכוריו בפסח. מאיזה מין היחיד מביא חובתו? מן השעורין; אף ציבור לא יביא אלא מן השעורין! אם תאמר מן החטין – אין שתי הלחם בכורים.

וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְֹּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְֹּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה, רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר מַהוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה, פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לָקִישׁוֹת הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי פִּנְחָס וַהֲלוֹא כְתִיב (שמות ט, כה): וְאֶת כָּל עֵשֶׂב הַשָֹּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאַתָּה אוֹמֵר עַל שֶׁהָיוּ קְטַנּוֹת לֹא נֻכּוּ, אֶלָּא פְּלָאִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם.

פס'. ואם תקריב מנחת בכורים לה'. זו מנחת העומר דכתיב (ויקרא כ״ג:י׳) והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. ולמה הוציאו הכתוב בלשון (נקבה) [נדבה] דכתיב ואם תקריב ללמד שאם מביאין אותו לרצון מעלה עליהם הכתוב כאלו נדבה הביאו ואם לאו לצורך עצמם הביאוהו שנא' (שם) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו וגו'. אביב. מלמד שבאה שעורים נאמר כאן אביב ונאמר להלן אביב (שמות ט׳:ל״א) כי השעורה אביב מה להלן שעורים אף כאן שעורים. קלוי באש. מלמד שמהבהבין אותו באש כדי לקיים בו מצות קלוי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אביב של קלאים היה מנוקב כמין נפה כדי שיהא האור שולט בכולו. אביב קלוי באש ולא גרש קלוי באש. כרמל. רך מל. וכן הוא אומר(מ"ב ד) ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם. תקריב את מנחת בכוריך. מכל מקום. לפי שמצוה להביא רך מל. לא מצא רך מל יביא יבש. מצוה לקצור ולהביא. לא מצא יביא מן הקצור שנאמר תקריב את מנחת בכוריך מכל מקום: