מדרש על תהילים 136:6

בראשית ברא אלהים וגו׳ - להגיד כח מעשה בראשית לבריות ולהודיעם אי אפשר, אלא שסתם הכתוב, מכאן אמרו אין דורשין בעריות לשלשה ולא במעשה בראשית לשנים ולא במרכבה ליחיד אלא אם היה חכם ומבין מדעתו (חגיגה פ״ב א׳). כל המסתכל בארבעה דברים דאתוי לו (ראוי לו) כאילו נהפכה שליתו על פניו ולא יצא ולא ראה את העולם לידע מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, וכל שלא חס על כבוד קונו, דאתוי לו שלא בא לעולם. מפני מה לא יאמר אדם מה למעלה, משל למי שהיה שותה יין במשתה מים מתוך הקנקן ונמצא יין זה תלוי באויר, כך ברא הקב״ה את העולם ותלאו ברוח, שנאמר כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹורֵא רוּחַ (עמוס ד' י״ג), אפשר לא ברא הקב״ה בעולמו אלא רוח בלבד, והלא את הכל ברא, שנאמר כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא (ירמיה י' ט"ז), ומה ת״ל יוצר הרים ובורא רוח, אלא כך אמר הקב״ה לאדם זה, בני רצונך לדעת עולמי היאך עמד, למד מרוחך ומגופך, שכל זמן שהרוח בגוף - הרוח סובלתו, יצאה הרוח מן הגוף - אחרים סובלים אותו, שנאמר תצא רוחו ישוב לאדמתו וגו׳ (תהילים קמ״ו:ד׳), לכך לא יאמר אדם מה למעלה. ומפני מה לא יאמר אדם מה למטה, משל למלך שהיה לו ביב של בורסקי ובנה על גבו פלטורין (עי׳ ירושלמי חגיגה פי״ב א׳ וב"ר פ״א), אם יאמר אדם לחבירו כמה נאה ומשובחת פלטורין זו אלא שהיא עומדת על גבי ביב של בורסקי, לא נמצא מבזה פלטורין של מלך, כך ברא הקב״ה את עולמו ורקעו על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים (תהילים קל״ו:ו׳), למטה מן המים אי אתה יודע מה הוא, ודבר שאין אתה יודע מה הוא אי אתה רשאי לדרשו ולחקרו, לכך לא יאמר אדם מה למטה. ומפני מה לא יאמר אדם מה לפנים, ר״ש בן גמליאל אומר משל למלך שבנה פלטורין ושכללה והיה מקומה של פלטורין לשעבר מקום אשפתות וגלי אבנים. משבנה המלך פלטורין ושכללה אינו רוצה שיזכירו לפניו תחלת פלטורין לשעבר, כך היה העולם מתחלה תהו ובהו, משברא הקב״ה את העולם ושכללו אינו רוצה שיזכירו לפניו תחלת ברייתו של עולם. לכך לא יאמר אדם מה לפנים. ומפני מה לא יאמר אדם מה לאחור, משל למלך שחשב בלבו ואינו רוצה לאמרו בפיו, אם יאמר אדם לחבירו יודע אני מה בלבו של מלך, אין שבחו של מלך בכך. כך ברא הקב״ה [את העולם] ונתנו בלבו שנאמר כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי (ישעיה ס"ג ד'), ואם יאמר אדם לחבירו יודע אני אימתי תדון אימתי הקץ בא אימתי משיח בא אימתי גאולה באה - נתקצרו ימיו, שכבר בקשו אחרים לימוד על הקץ ונטלו נשמתן, לכך לא יאמר אדם מה לאחור.

תָּנוּ רַבָּנָן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית א׳:א׳) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֶרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ב) "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם". (תניא) אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, אָדָם בּוֹנֶה עֲלִיָּה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה בַּיִת?! שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ט׳:ו׳) "הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ"? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, אָדָם (בונה) [עוֹשֶׂה] שְׁרַפְרַף, וְאַחַר כָּךְ [עוֹשֶׂה] כִּסֵּא?! דִּכְתִיב: (ישעיהו ס״ו:א׳) "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאֶחָד נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ״ח:י״ג) "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם, קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם: יַעַמְדוּ יַחְדָּו". וְאִידָךְ, מַאי "יַחְדָּו? דְּלָא מִשְׁתַּלְפֵי מֵהֲדָדֵי. (מכל מקום) קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּשֶׁבְּרָאָן, בָּרָא שָׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ אֶרֶץ, וּכְשֶׁנָּטָה, נָטָה אֶרֶץ וְאַחַר כָּךְ שָׁמַיִם. מַאי 'שָׁמַיִם'? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: שֶׁשָּׂם מַיִם. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵשׁ וּמַיִם, מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּטְרָפָן זֶה בָּזֶה וְעָשָׂה מֵהֶן רָקִיעַ. שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ: אַתָּה, שֶׁשִּׁמַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ כָּל 'אֶתִּין' שֶׁבַּתּוֹרָה, 'אֶת'־ הַשָּׁמַיִם, 'וְאֶת'־הָאָרֶץ, מַאי דָּרַשׁ בָּהֶן? אָמַר לוֹ: אִלּוּ נֶאֱמַר: "שָׁמַיִם וָאָרֶץ", הָיִיתִי אוֹמֵר: "שָׁמַיִם וָאָרֶץ", שְׁמוֹתָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן, וְעַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", 'שָׁמַיִם', שָׁמַיִם מַמָּשׁ. 'אֶרֶץ', אֶרֶץ מַמָּשׁ. "וְאֵת הָאָרֶץ", לָמָּה לִי? לְהַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ. (בראשית א׳:א׳-ב׳) "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", מִכְּדִי שָׁמַיִם מַתְחִיל בְּרֵישָׁא, מַאי שְׁנָא, דְּקָא חָשִׁיב מַעֲשֵׂה אֶרֶץ? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: הַשְׁכִּימוּ לְפִתְחִי! (למחר) הִשְׁכִּים וּמָצָא נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, לְמִי מְשַׁבֵּחַ? לְמִי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַשְׁכִּים וְהִשְׁכִּים. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיוֹת, שֶׁרוֹאוֹת וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מָה הֵם רוֹאוֹת, עוֹמְדוֹת וְאֵינָן יוֹדְעוֹת עַל מָה הֵן עוֹמְדוֹת. הָאָרֶץ, עַל מָה (היא) עוֹמֶדֶת? עַל הָעַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ט׳:ו׳) "הַמַּרְגִיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן", וְעַמּוּדִים, עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קל״ו:ו׳) "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם". וּמַיִם, עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם קד) "עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם". וְהֶהָרִים, עַל רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ד׳:י״ג) "יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ". וְהָרוּחַ, בִּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קמ״ח:ח׳) "רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְּבָרוֹ". וּסְעָרָה, תְּלוּיָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ל״ג:כ״ז) "וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל שְׁנֵים עָשָׂר עַמּוּדִים הִיא עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לב) "יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְיֵשׁ אוֹמְרִים: (על) שִׁבְעָה עַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ט׳:א׳) "חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה". רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמוּעַ אוֹמֵר: עַל עַמּוּד אֶחָד עוֹמֶדֶת, וְ'צַדִּיק' שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם י) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁנֵי רְקִיעִין הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים י׳:י״ד) "הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם". וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: שִׁבְעָה, וְאֵלּוּ הֵן: וִילוֹן, רָקִיע, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. 'וִילוֹן' אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, אֶלָּא נִכְנָס שַׁחֲרִית וְיוֹצֵא עַרְבִית וּמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו מ׳:כ״ב) "הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת". 'רָקִיע', שֶׁבּוֹ חַמָּה, וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית א׳:י״ז) "וַיִתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם". 'שְׁחָקִים', שֶׁבּוֹ רֵיחַיִם עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים, (לעתיד לבא) שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ע״ח:כ״ג-כ״ד) "וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח". (וכתיב) (שם) "וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל, וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ". 'זְבוּל', שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִזְבֵּחַ בָּנוּי וּמִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ח׳:י״ג) "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים". (וּמַה מַּקְרִיב? וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיֵּשׁ שָׁם פָּרִים וּכְבָשִׂים? אֶלָּא מַהוּ מַקְרִיב? נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים.) וּמְנָא לָן, דְּאִיקְרִי 'שָׁמַיִם'? שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס״ג:ט״ו) "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ". 'מָעוֹן', שֶׁבּוֹ כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בַּלַּיְלָה, וְחָשׁוֹת בַּיוֹם מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים מ״ב:ט׳) "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי". אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ", מַאי טַעְמָא, ["יוֹמָם] יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ"? מִשׁוּם דְּ"בַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי". אִיכָּא דְּאַמְרֵי: אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לְלַיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁדּוֹמֶה לְיוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב ל׳:ד׳-ה׳) "הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ, וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם". וּמְנָא לָן דְּאִיקְרִי 'שָׁמַיִם'? שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כ״ו:ט״ו) "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשֶׁךָ, מִן הַשָּׁמַיִם". 'מָכוֹן', שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג, וְאוֹצְרוֹת בָּרָד, וַעֲלִיַּת טְלָלִים רָעִים, וַעֲלִיַּת אֲגָלִים, וְחַדְרָהּ שֶׁל סוּפָה וּסְעָרָה, וּמְעָרָה שֶׁל קִיטוֹר, וְכֻלָּן, דַּלְתוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו נ׳:כ״ה) ("פתח ה' את אוצרו, ויוצא את כלי זעמו"). [(דברים כ״ח:י״ב) "יִפְתַּח ה' לְךָ אֵת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב"], וְהַנֵי, בִּרְקִיעָא אִיתנְהוּ? הַנֵי, בְּאַרְעָא אִיתנְהוּ! דִּכְתִיב: (תהילים קמ״ח:ז׳-ח׳) "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת, אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְּבָרוֹ". אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: (עַד שֶׁלֹּא בָּא דָּוִד הָיוּ בָּרָקִיעַ, וּכְשֶׁבָּא) דָּוִד בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: (שם ה) "כִּי לֹא אֵ־ל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגֻרְךָ רָע", צַדִּיק אַתָּה ה', לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע. וּמְנָא לָן דְּאִיקְרִי 'שָׁמַיִם'? שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ח׳:ל״ט) "וְאַתָּה תִשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךְ". 'עֲרָבוֹת', שֶׁבּוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה, גִּנְזֵי חַיִּים, גִּנְזֵי שָׁלוֹם, גִּנְזֵי בְּרָכָה, וְנִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְרוּחוֹת, וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִידוֹת לְהִבָּרְאוֹת, וְטַל, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים. 'צֶדֶק־וּמִשְׁפָּט' דִּכְתִיב: (תהלים פט) "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךְ". 'צְדָקָה' דִּכְתִיב: (ישעיהו נ״ט:י״ז) "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן".

דָּבָר אַחֵר, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן, נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּמַיִם, בְּיַיִן, בְּשֶׁמֶן, בִּדְּבַשׁ וְחָלָב. בְּמַיִם (ישעיה נה, א): הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, מַה מַּיִם מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, דִּכְתִיב (תהלים קלו, ו): לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, כָּךְ תּוֹרָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, ט): אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ. מַה מַּיִם חַיִּים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, טו): מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, כָּךְ תּוֹרָה חַיִּים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, כב): כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּכְתִיב (ישעיה נה, א): לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ. מַה מַּיִם מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה י, יג): לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם, כָּךְ תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יט): כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. מָה הַמַּיִם בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ג): קוֹל ה' עַל הַמָּיִם, כָּךְ תּוֹרָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, טז): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים. מָה הַמַּיִם מְשִׁיבִין הַנֶּפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים טו, יט): וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וגו', כָּךְ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ח): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. מָה הַמַּיִם מְטַהֲרִים אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, כָּךְ תּוֹרָה מְטַהֶרֶת הַטָּמֵא מִטֻּמְאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ז): אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת. וּמַה הַמַּיִם מְטַהֲרִים הַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד, ט): וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם, כָּךְ תּוֹרָה מְטַהֶרֶת הַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קמ): צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד. וּמַה מַּיִם מְכַסִּים עֶרְוָתוֹ שֶׁל יָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יא, ט): כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, כָּךְ תּוֹרָה מְכַסָּה עֶרְוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י, יב): וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. וּמַה מַּיִם יוֹרְדִין טִפִּין טִפִּין וְנַעֲשׂוֹת נְחָלִים נְחָלִים, כָּךְ תּוֹרָה אָדָם לוֹמֵד שְׁתֵּי הֲלָכוֹת הַיּוֹם וּשְׁתַּיִם לְמָחָר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּנַחַל נוֹבֵעַ. מַה מַּיִם אִם אֵין אָדָם צָמֵא אֵינָהּ עֲרֵבָה בְּגוּפוֹ, כָּךְ תּוֹרָה אִם אֵין אָדָם עָיֵף בָּהּ, אֵינָהּ עֲרֵבָה בְּגוּפוֹ. וּמָה הַמַּיִם מַנִּיחִין מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִים בְּמָקוֹם נָמוּךְ, כָּךְ תּוֹרָה מַנַּחַת מִי שֶׁדַּעְתּוֹ גְּבוֹהָה עָלָיו, וּמִדַּבֶּקֶת בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ נְמוּכָה עָלָיו. וּמַה מַּיִם אֵין מִתְקַיְּמִין בִּכְלֵי כֶסֶף וְזָהָב אֶלָּא בַּיָּרוּד שֶׁבַּכֵּלִים, כָּךְ תּוֹרָה אֵין מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כִּכְלִי חֶרֶס. וּמַה מַּיִם אֵין אָדָם גָּדוֹל מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לְקָטָן הַשְׁקֵנִי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין הַגָּדוֹל מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר לְקָטָן לַמְדֵנִי פֶּרֶק אֶחָד, דָּבָר אֶחָד, אוֹ פָּסוּק אֶחָד, וַאֲפִלּוּ אוֹת אַחַת. וּמַה מַּיִם כְּשֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ לָשׁוּט בָּהֶן סוֹף שֶׁהוּא מִתְבַּלֵּעַ, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, אִם אֵין אָדָם יוֹדֵעַ לָשׁוּט בָּהֶן וּלְהוֹרוֹת בָּהֶן, סוֹף שֶׁהוּא מִתְבַּלֵּע. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא דְּקֵיסָרִין, מָה הַמַּיִם נִמְשָׁכִין לְגַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וּלְבָתֵּי כִּסְאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (הושע יד, י): כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה'. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא, מָה הַמַּיִם מְגַדְּלִין אֶת הַצְּמָחִים, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְגַדְּלִין אֶת כָּל מִי שֶׁהוּא עָמֵל בָּהֶן כָּל צָרְכָּן. אִי מָה הַמַּיִם מַבְאִישִׁים וּמַחְמִיצִים בַּקַּנְקַן אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר יַיִן, מַה יַּיִן כָּל זְמַן שֶׁהוּא מִתְיַשֵּׁן בַּקַּנְקַן מִשְׁתַּבֵּחַ, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְיַשְּׁנִין בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם הֵן מִשְׁתַּבְּחִין בִּגְדֻלָּה. אִי מָה הַמַּיִם אֵינָן נִכָּרִין בַּגּוּף אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר יַיִן, מָה הַיַּיִן נִכָּר בַּגּוּף, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִכָּרִין בַּגּוּף וּמְרַמְּזִין וּמַרְאִין בְּאֶצְבַּע וְאוֹמֵר זֶה הוּא תַּלְמִיד חָכָם. אִי מָה הַמַּיִם אֵין מְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר יַיִן, מַה יַּיִן מְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב, דִּכְתִיב (תהלים קד, טו): וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְשַׂמְּחִין הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ט): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. אִי מָה הַיַּיִן פְּעָמִים שֶׁהוּא רַע לָרֹאשׁ וְלַגּוּף, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁמֶן, מַה שֶּׁמֶן מְעַדֵּן הָרֹאשׁ וְהַגּוּף, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְעַדְּנִים הָרֹאשׁ וְהַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קה): נֵר לְרַגְלִי דְּבָרֶךָ. אִי מָה הַשֶּׁמֶן מַר מִתְּחִלָּתוֹ וּמָתוֹק בְּסוֹפוֹ, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר דְּבַשׁ וְחָלָב, מָה הֵם מְתוּקִין אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְתוּקִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, אִי מַה דְּבַשׁ יֵשׁ בּוֹ קְצֵרִים, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר חָלָב, מָה חָלָב נָקִי אַף דִּבְרֵי תוֹרָה נְקִיִּים, דִּכְתִיב (איוב כח, יז): לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית. אִי מָה חָלָב תָּפֵל, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר דְּבַשׁ וְחָלָב, מַה דְּבַשׁ וְחָלָב כְּשֶׁמְעֹרָבִים זֶה בָּזֶה אֵין מַזִּיקִין הַגּוּף, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, ח): רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ, (משלי ד, כב): כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ, אֵלּוּ הָאָבוֹת. מִיָּיִן, אֵלּוּ הַנְּשִׂיאִים. דָּבָר אַחֵר, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. מִיָּיִן, אֵלּוּ הַנְּסָכִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה מָה הַקָּרְבָּנוֹת חֲבִיבִין בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, הָיָה מַקְרִיב כָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֶלָּא רָץ לוֹ לִזְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. מִיָּיִן, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, י' עֲשָׂרָה, י' עֲשָׂרָה, נ' חֲמִשִּׁים, שִׁבְעִים אֻמּוֹת. לְלַמֶּדְךָ שֶׁחֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכָּל הָאֻמּוֹת.