Musar על משלי 14:10

וְעַל פִּי הָרֹב מִתְהַוִּים רִיבוֹת וּקְטָטוֹת בִּסְעֻדּוֹת, אַף שֶׁהֵן סְעֻדּוֹת שֶׁל מִצְוָה, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם דִּבְרֵי תּוֹרָה וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם עֲנִיִּים. כִּי מַה יֵּשׁ נַחַת רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְסִבּוֹת שֶׁל אֲכִילָה ושְׁתִיָּה, וְאֵין בְּתוֹכָם שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה?! וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא מְעֻרְבֶּבֶת בְּהִרְהוּרִים רָעִים, כְּגוֹן שֶׁבִּמְסִבָּה אַחַת יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת, בְּחֶדֶר אֶחָד, וְעַל יְדֵי כֵּן בָּאִים מִכְשׁוֹלִים גְּדוֹלִים, וּבַמְּחוֹלוֹת רוֹקְדִים אֲנָשִׁים עִם נָשִׁים בְּיַחַד, וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַשָּׂטָן עִם הַרְבֵּה מַזִּיקִים רוֹקְדִים לִפְנֵיהֶם, וּלְשִׂמְחָה כָּזוֹ מַה זּוֹ עוֹשָׂה?! וְעָווֹן זֶה הוּא מָצוּי, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּרֹב מְדִינוֹת פּוֹלִין וְלִיטָא. עַל כֵּן, כָּל אִישׁ הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה', יִרְאֶה לְיַשֵּׁב אֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָם כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהָעֲבֵרָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וּכְתִיב: בְּשִׂמְחָתֵנוּ עַל יִתְעָרֵב זָר. (וּפֵרוּשׁ כִּי 'זָר' — הוּא הַשָּׂטָן. כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר: לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל זָר, שֶׁהוּא שָׂטָן) וְיִרְאֶה מִכָּל סְעֻדַּת מִצְוָה לִתֵּן חֵלֶק לַעֲנִיִּים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת בְּפֶרֶק י, עַיֵּן שָׁם).