Chasidut על משלי 14:10

וּבִשְׁבִיל זֶה מְכֻנָּה הַתּוֹדָה בְּשֵׁם הֲלָכָה, כִּי תּוֹדָה מְבִיאִין כְּשֶׁיוֹצְאִין מִצָּרָה, כִּי כְּשֶׁנוֹפְלִין לְאֵיזֶהוּ צָרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עִקָּר הַצָּרָה בַּלֵּב, כִּי הַלֵּב יוֹדֵעַ וּמַרְגִּישׁ הַצָּרָה בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ד:י׳): לֵב יוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ; כִּי הַלֵּב מֵבִין (ברכות סא), וְעַל כֵּן הוּא מַרְגִּישׁ הַצָּרָה בְּיוֹתֵר.

אשרי איש שישמע לדברים האלה לקיים ככל הכתוב בו: לעולם לא ימוט. וענתה בו צדקתו כיום מחר כי יבא על שכרו. במדה שאדם מודד בה מודדין לו. אשרי הבוחר בחיים ישלם ה׳ פעלו. אם ללצים הוא יליץ לא יעשר ולא יקום חילו. אוי לנפשו כי גמול ידיו יעשה לו. ולא יטה לארץ מנלו. טוב לפני האלקים ימלט ממנו מה רב טוב הצפון למולו. בשמחתו לא יתערב זר נפש עמל עמלה לו: תשתפך נפשינו אל ה׳ לשום חלקינו עמו להסתופף בצלו. ולא יאשמו כל החוסים בו עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו:

לְפִיכָךְ יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו שֶׁבַח יְקָר וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ יוֹצֵר כֹּל הַמַּנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ. כִּי בְּשַׁבָּת נִמְשַׁךְ בְּחִינַת שְׁבִיתָה וּמְנוּחָה לְכָל הַיְצוּרִים שֶׁעַל-יְדֵי זֶה כָּל קִיּוּמָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב) וַיְכוּלוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכוּ' וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עַיֵּן רַשִׁ"י) מַה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר מְנוּחָה, בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה כָּלְתָה וְנִגְמְרָה הַמְּלָאכָה, אֲבָל כָּל הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהַמְּנוּחָה וְהַשְׁבִיתָה שֶׁנִּמְשַׁךְ בְּשַׁבָּת עַל כָּל יְצוּרָיו הוּא עַל-יְדֵי שֶׁיִּשְֹרָאֵל שׁוֹמְרִים אֶת הַשַּׁבָּת, וְעַל-כֵּן כָּל הַיְצוּרִים מְחֻיָּבִים לְפָאֵר וּלְבָרֵךְ וְכוּ' אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבָחִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים עַל שֶׁהִנְחִיל מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְֹרָאֵל וְכוּ', כִּי עַל-יְדֵי שְׁמִירַת יִשְֹרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, עַל-יְדֵי-זֶה נִמְשַׁךְ עֲלֵיהֶם נַיְחָא וּשְׁבִיתָה וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה הַכֹּל מִתְקַיֵּם בִּזְכוּת יִשְֹרָאֵל שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת. וְזֶה (שְׁמוֹת לא) וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ' בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אוֹת הִיא, כִּי עַל-יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁנִּתְּנָה רַק לְיִשְֹרָאֵל רוֹאִים גְּדֻלַּת יִשְֹרָאֵל שֶׁנָּתַן לָהֶם יוֹם מְנוּחָתוֹ לְנַחֲלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עַיֵּן רַשִׁ"י שָׁם), כִּי סוֹד קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הוּא רַק בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְאֵין דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינֵיהֶם, בִּבְחִינַת וּבְשִֹמְחָתוֹ לֹא יִתְעַרֵב זָר (מִשְׁלֵי יד). וְעַל-כֵּן מִילָה דּוֹחָה שַׁבָּת, כִּי רַק עַל-יְדֵי מִצְוַת מִילָה נַעֲשָֹה בְּחִינַת אָדָם בְּחִינַת אִישׁ יִשְֹרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בָּזֶה הָעוֹלָם כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי מִצְוָה זֹאת דּוֹחָה שַׁבָּת, כִּי הוּא תִּקּוּן בְּחִינַת אָדָם שֶׁהוּא קְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל שֶׁכָּל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת תָּלוּי בָּהֶם כַּנַּ"ל: