Musar על איוב 27:17

וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח: רַבִּי אַבָּא פָּתַח: יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. כַּמָּה בְּנֵי נָשָׁא אֲטִימִין לִבָּא בְּגִין דְּלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְתָא. וְכִי יֵשׁ חוֹלָה שֶׁאֵינוֹ רָעָה? אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא, כִּי יֵשׁ כַּת אַחַת בְּהַמַּשְׁחִיתִים, בַּר מִנַּן, אֲשֶׁר לִפְעָמִים יוֹצְאִים מִנּוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וּבָאִין וְשׁוֹרִין עַל הָאֲדָמָה לִהְיוֹת כָּבוּשׁ תַּחַת יְדֵיהֶם לְבִלְתִּי יִהְיֶה הָאָדָם שׁוֹלֵט בַּמָּמוֹן שֶׁלּוֹ, וְלֹא מִבַּעְיָא שֶׁלֹּא יוּכַל לִתֵּן צְדָקָה לְעָנִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ אֵין לוֹ יְכֹלֶת לִשְׁלֹט בְּמָמוֹן לִקְנוֹת אֵיזֶה מַאֲכָל, אוֹ לְהַלְבִּישׁ עַצְמוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ כָּרָאוּי לוֹ לְפִי עָשְׁרוֹ, וּמַרְאֵהוּ הוּא כְּדַל וְרָזֶה. נִמְצָא סוֹבֵל כָּל הַיִּסּוּרִים וְהוֹלֵךְ בִּבְגָדִים מְטֻלָּאִים, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבֵיתוֹ כָּל טוּב, אֵין לוֹ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ, וְהַכֹּל הוּא מוּכָן לְאִישׁ אַחֵר, אֲשֶׁר נִכְרַז עָלָיו בָּרָקִיעַ לִהְיוֹת הַטּוֹב הַהוּא מְזֻמָּן לְאַחֵר, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (אִיּוֹב כז, יז): "יָכִין [רָשָׁע], וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ".

ואמרינן בשלהי פ"ק דקדושין (מ, ב) רשב"י אומר, אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה, אבד כל הראשונות, שנאמר (יחזקאל לג, יב) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו. ומקשינן עלה, ונהוי כמחצה זכיות ומחצה עוונות. ומשנינן, אמר ר"ל בתוהא על הראשונות. ואם תאמר מה יהיה מצדקותיו אשר עשה, ואם הוא אבוד מחיי עולם הבא צדקותיו למה יאבדו. דע לך שלא יאבדו כלל, אלא אם יש צדיק שהולך בדרך ישרה מוסיף טובות החוטא ההוא על טובותיו, והוא שכתוב (איוב כז, יז) יכין רשע וצדיק ילבש, החוטא ההוא מכין והצדיק לובש. וכן כתיב (תהלים לב, א) כסוי חטאה: