Musar על אסתר 7:6

וזהו סוד (יומא פ"ו מ"ח) לשון של זהורית שהיה מלבין, שהאדום חלף הלך לו והלבן בא, שהופיע הלובן העליון המלבין עונותיהם של ישראל, שנאמר (ישעיה א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים מצד האודם הזה, כשלג ילבינו מצד השלג העליון סוד טלית לבנה שנתעטף בה הקב"ה וברא את העולם, וכתיב (דניאל ז, ט) לבושיה כתלג חיור. וגם בגלותינו זה שאין לנו בעונותינו לא כהן ולא מזבח ולא שעיר המשתלח, ישראל נושאים רנה ותפלה כל היום, כי הם ביום ההוא כמלאכי השרת גבורי חיל מהללים ומשבחים שם כבוד מלכותו יומם ולילה לא יחשו, כן ישראל דוגמתם למטה כל היום בתפילה ותחנונים לפני אביהם שבשמים. ואסתר המלכה באה אל המלך לבקש מלפניו על עמה, וסימן (אסתר ז, ד) כי נמכרנו אנ"י ועמי וגו', כי אין הצר שוה בנזק המלך, כענין שכתוב (יהושע ז, ט) והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול. וזה נזק המלך, מיד מתמלא רחמים עליה ועל עמה וגוזר כל אותן הנקמות שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות באדום, ושעתיד הקדוש ברוך הוא להעביר השר הזה מן העולם, שנאמר (ישעיה כה, ח) בלע המות לנצח וגומר. מיד (אסתר ז, ו) והמן נבעת מלפני המלך והמלכה. וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר (שם ח, טז). ואז הכרובים פניהם איש אל אחיו, ואין שטן ואין פגע רע^הגה"העיין בחלק תורה שבכתב בדרושים של פרשת זכור המוזכרים בפרשת ואתה תצוה, שלעתיד ימי הפורים וימי הכפורים לא יתבטלו, והבאתי שם מדרש כי הם שוים, פורים ביטול חיילותיו של סמאל למטה, ויום הכפורים ביטול סמאל בעצמו וכו'::