Musar על אסתר 7:7

אָמְנָם כַּוָּנַת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה הָיְתָה לְהַמְשִׁיךְ רַחֲמִים גְּמוּרִים, וְהַשֵּׁם כִּפְשׁוּטוֹ וּבַהֲוָיָתוֹ הוּא רַחֲמִים גְּמוּרִים, כִּי לוּלֵא לֹא הִזְכִּירָה אֶסְתֵּר זֶה הַשֵּׁם בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת, לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְנַצֵּחַ אֶת הָמָן, וְלָכֵן בְּחָכְמָתָהּ הָיְתָה צְרִיכָה גַּם כֵּן קְצָת דִּין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדִּין נוֹקֵם בְּהָמָן, צוֹרֵר הַיְּהוּדִים, וְלָכֵן כְּתִיב: כִּי רָאָה כִּי כָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ, וְהוּא מֶלֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהָיָה הַשֵּׁם בְּישֶׁר בְּרַחֲמִים, שֶׁמּוֹרֶה רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם נִרְמָז בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת לְרַמֵּז הַדִּין הָעֶלְיוֹן, שֶׁיָּבוֹא עַל הָמָן וּבָנָיו. הֲרֵי עַד הֵיכָן הָיְתָה כַּוָּנַת אוֹתוֹ הָרָשָׁע לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל. וְעָלָיו נִתְקַיֵּם הַכָּתוּב: בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ; בְּרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן — נִלְכַּד בּוֹ. וְלָכֵן צִוְּתָהּ הַתּוֹרָה לִמְחוֹת שֵׁם עֲמָלֵק וְזַרְעוֹ וְזֶרַע זַרְעוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצְּרִיכִין לִמְחֹק שֵׁם עֲמָלֵק אֲפִלּוּ מִן הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים. וְלָכֵן מִנְהָג שֶׁל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה הוּא, לְהַקִּישׁ 'הָמָן' כְּדֵי לִמְחֹק אֶת שְׁמוֹ וְשֵׁם עֲמָלֵק. וְכָל הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים כָּתְבוּ שֶׁלֹּא לְבַטֵּל הַמִּנְהָג.