Musar על אסתר 8:14

והנראה בעיני שהכוונה אלו ד' נתהוו ביתר שאת ועוז ממה שהיו מקודם אף בעת שלוה. תורה שאמרו רז"ל (שבת פח, א) ויתיצבו בתחתית ההר, מלמד שכפה עליהם הר כגיגית כו', מכאן מודעא רבא כו', עד הדר קבלוה בימי אחשורוש. הרי שעד כאן היתה התורה באונס, ועתה קבלוה ברצון, זהו היתה אורה זו תורה מה שלא היתה מקודם לזה, וסימנך (אסתר ח, יד) והדת נתנה בשושן הבירה:

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה: מְגִלַּת אֶסְתֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרָה. עַל כֵּן מְבֹאָר בִּמְגִלָּה זוֹ כַּמָּה עִנְיָנִים פְּלָאִים. וְנַזְכִּיר דֶּרֶךְ כְּלָל דָּבָר אֶחָד, וְהוּא דְּאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי, שֶׁיֵּשׁ חֶדֶר אֶחָד לְמַעְלָה, וְיֵשׁ לְהַחֵדֶר אַרְבָּעָה פְּתָחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וַעֲשָׂרָה מְמֻנִּים לְכָל פֶּתַח וָפֶתַח, וְחַד מְמֻנֶּה עַל כֻּלָּם, וְאַהֲרִיאֵל שְׁמֵיהּ. וְהוּא מַלְאָךְ אֶחָד מִן הָאוֹפַנִּים, וְהוּא אוֹפַן לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת וּנְקָמוֹת עַל מְצֵרֵי יִשְׂרָאֵל. וְהַהוּא אוֹפַן עִם הָאַרְבָּעִים מַלְאָכִים הַמְמֻנִּים הַנִּזְכָּרִים עוֹלִין לְמַעְלָה לְמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנִּקְרָא 'תָּא הָרָצִים', וְאָז עוֹלִין עִמּוֹ מַלְאָכִים, הַנִּקְרָאִים 'חַשְׁמַלִּין', וּמַקְדִּימִין אֶת עַצְמָן בִּמְרוּצָה וּבִזְרִיזוּת לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם שָׂרֵי הָאֻמּוֹת לְנַצֵּחַ אוֹתָן וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶן נְקָמָה. וּכְשֶׁהַחֵטְא גּוֹרֵם חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יֵשׁ רָצִים אֲחֵרִים בְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁמַּקְדִּימִין בְּקִטְרוּגֵיהֶן לִשְׁלֹט עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהָרַע מַזָּלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ דִּכְתִיב: הָרָצִים יָצְאוּ דְּחוּפִים — מִסִּטְרָא אָחֳרָא — לְעוֹרֵר גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז: וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁגָּרְמָה תְּפִלַּת מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּדֵי לְהַעֲבִיר דַּעַת הָמָן, וְעָלְתָה צַעֲקָתָם לַמָּרוֹם, וַה' בְּרַחֲמָיו קִבֵּל אֶת תְּפִלַּת עַמּוֹ, וְנִתְגַּלָּה הָעֵת רָצוֹן — אָז: הָרָצִים רוֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ יָצְאוּ מְבֹהָלִים. רָצָה לוֹמַר: אוֹתָן הַמַּלְאָכִים קַדִּישִׁין הָיוּ רָצִים לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּהָמָן הָרָשָׁע, וְאָז: וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֳלָה וְשָׂמֵחָה.