כד הקמח
ודרשו ז"ל במדרש תהלים במזמור (תהילים נ״ב:ב׳) בבא דואג אמר רבי שמעון בר אבא הראה לו הקב"ה לאברהם ד' דברים תורה וקרבנות ומלכיות וגיהנם, תורה מנין שנאמר (בראשית ט״ו:י״ז) ולפיד אש ואין לפיד אלא תורה שנאמר (שמות כ׳:ט״ו) וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, תנור עשן זה גיהנם שנאמר (מלאכי ג׳:י״ט) בוער כתנור וכתיב (ישעיהו ל״א:ט׳) אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים, קרבנות שנאמר (בראשית ט״ו:ט׳) קחה לי עגלה משולשת, מלכיות שנא' (שם) והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו. אימה זו בבל, חשיכה זו יון, גדולה זו מדי, נופלת עליו זו ארם אמר הקב"ה לאברהם עתיד בית המקדש ליחרב והקרבנות ליבטל רצונך שישתעבדו בניך במלכיות ואל ישתעבדו בגיהנם הוא שהכתוב אמר לישראל (ישעיהו נ״א:א׳) הביטו אל צור חוצבתם וגו', ואע"פ שנשתעבדו ישראל בעולם הזה לשעבוד מלכיות וגלו מן הארץ הקדושה עתידין הן לחזור עליה, ושיבנה הבית ויעמוד לעד לעולם, שכן נתנבא ירמיה ע"ה בזה נבואה מופלאה והבטחה עתידה נוראה והוא שהבטיחנו בשלש הבטחות בשלש פרשיות זו אחר זו, הבטיחנו בפרשה ראשונה שיהיו ישראל קיימים ועומדים כל ימי עמידת חקות שמים וירח וכוכבים, והבטיחנו בפרשה שניה שהקב"ה לא ימאסם לעולם והודיענו כי זה מן הנמנע, והבטיחנו בפרשה שלישית שיבא זמן ויבנה בית המקדש בנין שלא ינתש ולא יהרס לעולם, ומזה תקנו ז"ל בתפלת שמנה עשרה ויבנה אותו בימינו בנין עולם שלא ינתש ולא יהרס:
שני לוחות הברית
והנה לאברהם אבינו בישר הקב"ה הד' מלכיות, כדאיתא בב"ר פרשת לך לך (מד, טו) קח לי עגלה משולשת (בראשית טו, ט), זו בבל שהעמידה ג' מלכים, נבוכדנצר אויל מרודך בלשצר. עז משולשת, זו מדי שהיא מעמידה ג' מלכים, כורש ודריוש ואחשורוש. ואיל משלש, זו יון כו'. ר' אלעזר אומר, כל הרוחות כבשו בני יון, ורוח מזרחית לא כבשו כו', ראיתי האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה (דניאל ח, ד). ותור וגוזל, זו אדום, תור הוא, אלא שגזלן הוא, עד כאן. למשה רבינו ע"ה הראה ג"כ הש"י שיעבוד מלכיות כמו שאמר אשר אהיה עמהם בשיעבודין אחרים. יעקב אבינו ראש הגלויות בפועל, כי הלך בגולה וראוי היה יעקב לירד בשלשלאות כו' (שבת פט, ב):
מנורת המאור
אברהם אבינו ע"ה השפיל את עצמו ונתן לו הב"ה גדולה, והוא למי שאמ' הב"ה תחלה שאל. ר' יונתן אומר. שלשה הן שאמ' להם הב"ה שאל. ר' אחא אומר, ארבעה הן, אברהם, שלמה, אחז, מלך המשיח. אברהם מנין, דכתיב (מלכים א יג, ח) ויאמר ה' אלהים מה תתן לי, לא היה אומר מה תתן לי, אלא שאמ' לו שאל. שלמה מנין, דכתיב (מלכים א ג, ה) בגבעון נראה ה' אל שלמה, ויאמר לו שאל מה אתן לך. אחז מנין, דכתי’ (ישעיהו ז, יג) ויוסף ה' דבר אל אחז לאמר, שאל לך אות מעם ה' אלהיך. מלך המשיח מנין, דכתיב (תהלים ב, ח) שאל ממני ואתנה גויים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ. ר' לוי אומר, הראה הב"ה לאברהם אבינו ע"ה כוכבים ומזלות וכל זויות שברקיע, שנא’ (בראשית טו, ה) ויוצא אותו החוצה, וכי מחוץ לעולם הוציאו, אלא שהראהו חדרי שמים שנקראו חוצות, שנא’ (משלי ח, כו) עד לא עשה ארץ וחוצות. ר' יהודה בר אלעאי אומר, חמשה דברים הראה הב"ה לאברהם אבינו ע"ה, ואלו הן. [א] הראהו קריעת ים סוף, שנא’ (בראשית טו, יז) אשר עבר בין הגזרים האלה, וכן הוא אומר לגוזר ים סוף לגזרים. ב' הראהו מתן תורה, שנא’ (בראשית טו, יז) והנה תנור עשן ולפיד אש, וכן הוא במתן תורה, וכל העם רואים את הלפידים ואת קול השופר. ג' הראוה בית המקדש בנוי וסדר הקרבנות, שנא’ (בראשית טו, ט) ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת. והראהו ארבע מלכיות, שנא’ (בראשית טו, יב) והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו, אלו ארבע מלכיות. ר' חנן אומר, תחיית המתים הראה לו, שנא’ (בראשית טו, י) ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך וגו', וכתי’ (בראשית טו, יא) וירד העיט על הפגרים, נטל את האיברים ונתן אותן זה בצד זה, וכיון שירד הצפור עליהן חייו, שנאמר (בראשית טו, יא) וישב אותם אברם, ואין וישב אלא שהפריחה אותן הרוח, שנאמר (תהלים קג, טז) כי רוח נשבה בו.