Musar על בראשית 17:8

בזכות מצוה זו הובטח אברהם אבינו בפרשת שיזכו ישראל בשלשה מתנות מעולות, אחד מלכות ב"ד שלא תפסק הוא שאמר (בראשית י״ז:ו׳) ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו, שני מתנת הארץ שתהיה להם לברית עולם. ג' שתהיה שכינה שורה בישראל. מלכות ב"ד שלא תפסק הוא שאמר ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו. והכתוב הזה בברית. ומצינו במלכות ב"ד ברית הוא שכתוב (תהלים פט) ברית כרתי לבחירי נשבעתי לדוד עבדי עד עולם אכין זרעך וגו'. מתנת הארץ הוא שאמר (בראשית י״ז:ח׳) ונתתי לך ולזרעך את ארץ מגוריך וגו' יבאר שתהיה הארץ לישראל אחוזת עולם שלא יירשוה ולא יושיבוה רק הם ואלו יגלו ממנה ישובו לתוכה כי אחוזת עולם היא להם ולא לאומה אחרת, והנה זה סימן גדול לישראל כי מיום שגלו ממנה לא נתישבה שם שום אומה ולא תתישב עד שישובו אפרוחיה לתוכה שתהיה שכינה שורה בישראל, הוא שאמר (שם) והייתי להם לאלהים, באור להם כלומר להם לבדם ולא לאומה אחרת ואשרי העם שהובטח בשלש מתנות כאלה מלכות בית דוד שלא תפסק לעולם שתהיה הארץ הקדושה להם לבדם אחוזת עולם ושתהיה שכינה שורה בישראל מה שלא זכו שום אומה ולשון לאחת מכל אלה, והוא שאמר דוד ע"ה (תהילים קמ״ד:ט״ו) אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו:

סוד המצוה הזאת בארתיה במקום אחר בארוכה (עי' מסכת חולין פ' נר מצוה ותו"א), מכל מקום לא תיפטר בלא לינה של תורה בעומק ההלכה הזאת, גם במקום הזה לכתוב מענין סודה. ואגב אבאר מה שיעדה התורה בברית מילה את ברית הארץ, כמו שאמר (בראשית יז, ח) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלהים, ורז"ל אמרו (בר"ר מו, ט) שאמר הקב"ה לאברהם אם יקיימו בניך את המילה יכנסו לארץ, ואם לאו לא. הרי שארץ ישראל מקושר במילה, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט):

ח' מיצחק הרומז לח' ימי מילה, וח"ת במילואו רומזים על מתנת ארץ ישראל. ענין יצחק כבר נודע ענין נתינת הארץ תלוי במילה, על כן אמר בפרשת המילה (בראשית יז, ח) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך. ובב"ר (מו, ט) ר' יודן אמר, אם מקיימין בניך את המילה, הן נכנסין לארץ. ואם לאו, אין נכנסין לארץ. על כן תכף הוצרך יהושע למול אותם: