Musar על בראשית 18:16

ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום (בראשית יח, טז). זה לשון הזוהר (ח"א קד, א), ר' אלעזר אומר, תא חזי כמה הנהיג הקב"ה טיבו עם כל בריין, וכל שכן לאינון דאזלין באורחוי. דאפילו בעידנא דבעי למידן עלמא, איהו גרים למה דרחים ליה למזכה במלה עד לא ייתי ההוא דינא לעלמא. דתנינן, בשעתא דקב"ה רחים ליה לבר נש, משדר לי' דורנא, ומאן איהו מסכנא בגין דיזכי ביה. וכיון דזכי בי', איהו אמשיך עליה חד חוטא דחסד דאתמשך מסטרא ימינא ופריש ארישיה ורשים ליה. בגין דכד ייתי דינא לעלמא, ההוא מחבלא יזדהר ביה וזקיף עינוי וחמא לההוא רשימו כדין אסתליק מיניה ואזדהר בי'. בגיני כך, אקדים לי' קוב"ה במה דיזכי:

וכשיבואו אורחים לביתו של אדם ואפי' הם עמי הארץ יכניסם בסבר פנים יפות. ומיד בבאם ישים לפניהם לחם לאכול. כי לפעמים העני רעב ומתבייש לשאול. לפיכך צריך ליתן לחמו ומימיו מיד בפנים מאירות. ואפי' יהיו בלב בעל הבית עצב ודאגה יסירם מלבו ואל יספר בפניהם בצרותיו ובתלאותיו. כי דברים אלו שוברים את לבם ומפיחין את נפשם, וכמדומה להם כי בשבילם הוא אומר, וכמעט אין לו שכר בעמלו, וינחמם בדבריו ויהיה להם למשיב נפש. וג"כ אל יספר בפניהם בכבודו ובעשרו מפני שנראה כמתכבד עליהם, ויכבדם כאדונים, שכן קראם אברהם אבינו ע"ה אדונים. ויעמוד לפניהם וישמשם הוא בעצמו, ואפי' יהיו לו כמה עבדים וכמה שפחות. מי לנו גדול כאברהם אבי' ששימש למלאכים ואע"פ שנדמו לו כערבים. וכל מה שעשה אברהם אבי' ע"ה למלאכים בעצמו עשה הב"ה לישראל בכבודו. וכל מה שעשה אברהם למלאכים על ידי שליח עשה הב"ה לישראל על ידי שליח מדה כנגד מדה. כדגרסינן בבבא מציעא בפרק השוכר את הפועלים. אמ' ר' בירה אמ' רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשה הב"ה לבניו בעצמו. כתי' (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם, וכתי' (במדבר יא. לא) ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים. כתי' (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב, וכתי' (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. כתי' (בראשית יח, ח) והוא עומד עליהם, וכתיב (שמות יז, ו) הנני עומד לפניך שם על הצור. כתי' (בראשית יח, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם, וכתי' (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם וגו'. ומה שעשה אברהם אבינו ע"ה למלאכי השרת על ידי שליח, עשה הב"ה לבניו על ידי שליח. כתי' (בראשית יח, ד) יוקח נא מעט מים, וכתיב (שמות יז, ו) והכית בצור. ופליגא דר' חמא בר חנינא דאמ' וכן תאנא דבי ר' ישמעאל בשכר שלש זכו לשלש. בשכר חמאה וחלב זכו למן. בשכר והוא עומד עליהם זכו (לעמוד הענן. בשכר יוקח נא מעט מים זכו) לבארה של מרים. ד"א ואקחה פת לחם וכתי' (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם א"ר אלעזר צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. מנא לן מאברהם אבינו, שנא' ואקחה פת לחם, ואח"כ ואל הבקר וגו'. רשעים אומרים הרבה ועושין מעט. מנא לן מעפרון, שנא' ארץ ארבע מאות שקל כסף וגו' ולבסוף וישמע אברהם לעפרון וישקול אברהם לעפרון.

ושכר גדול למשמש לאורחים ע"י עצמו, כמו שמצינו באברהם במה שעשה למלאכים אפילו שנדמו לו כערביים. כדגרסינן במציעא פרק השוכר את הפועלים (פו, ב), אמר רב יהודה אמר רב, כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכים בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו. וכל מה שעשה להם ע"י שליח, עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח. (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם, (במדבר יא, לא) ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים. (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב. (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. (בראשית יח, ח) והוא עומד עליהם וגומר. (שמות יז, ו) הנני עומד לפניך על הצור. (בראשית יח, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם. (שמות יג, כא) וי"י הולך לפניהם יומם: