שני לוחות הברית
וטעם החלוף, על דרך (בראשית כב, ז) הנני בני, שלפעמים החסד לצד הגבורה, והגבורה לצד החסד, שהאש כלול במים והמים כלולים מאש כדפירשתי בשער מהות והנהגה פי"ו, וזה טעם עקידת יצחק כמבואר בזוהר פרשת העקידה, עכ"ל הפרדס:
שני לוחות הברית
וזה לשון הפרדס פרק ב' משער המכריעים, יובן ארז"ל (עירובין יג, ב) אלו ואלו דברי אלהים חיים וכו', פירוש אלהים חיים הוא הבינה שמשם נשפעים כל הבנים. ואמר שבין המטמאים והפוסלים והמחייבים, שהם נוטים לצד הגבורה אל החומרא להראות שיש שם רשות להקליפות, ולכן חייב פסול טמא. בין המטהרין המכשירין והמזכין, שהם נוטים לצד החסד אל הקולא להראות שאין רשות ושליטא להקליפות, ולכן זכאי כשר וטהור. הכל הוא מהבינה שמשם השפעת ב' הקצוות. וכאשר יגבר יד ושפע המתרבה מאחד משני הקוים אז הלכה כמותו לאסור ולהתיר כו'. ולכן בין המטהר, בין המטמא, כל אחד צודקים. ולכן לפעמים גם כן יהיה הלכה כבית שמאי בדוחק, שרוב הנטיה הוא לצד החסד. ולהעירנו על ענין זה אמרו רז"ל (ביצה י, א) בית הלל לקולא ובית שמאי לחומרא, זה לחסד וזה לגבורה כמדתם, חוץ מדבר מספר כנודע. וטעם החילוף על דרך (בראשית כב, ז) הנני בני, שלפעמים החסד לצד הגבורה, והגבורה לצד החסד, שהאש כלול במים, והמים כלולים מאש, עכ"ל:
שני לוחות הברית
ומה שנאמר באברהם ירא אלהים אתה, ולא כתיב ירא י"י. מתורץ על פי הזוהר מה שפירש על פסוק (בראשית כב, ז) הנני בני, שיצחק אמר לאברהם הלא אבי אתה, כלומר נתפרסם ענינך במדת החסד כמו שכתוב (מיכה ז, כ) חסד לאברהם, ואיך אתה תעשה כזה. השיב לו הנני בני, כלומר לעת עתה אני במדת בני להתלבש בגבורה ובמדת הדין, וזהו ענין שנתלבש עתה באלהים. וזה רמוז במאמר דלעיל בבראשית רבה אלא כבשתי רחמי כו', ודוק: