מנורת המאור
ר' זעירא הוה מצטער. אמ' הלואי הוה לי אימא ואבא, היו מנחילין אותי גן עדן. כדשמע אילין תרין אולפניא, אמ' בריך רחמנא דלית לי אימא ולא אבא, לא כר' טרפון הוינא יכיל למעבד להון, ולא כר' ישמעאל הוינא מקבלא עילואי. א"ר אבן, אני פטור מכיבוד אב ואם. אמרין, כד איתעברת אימיה מית אבוה, כד ילידתיה מיתת אימיה. לעולם ישתדל אדם לכבד את אביו בחייו ובמותו. בחייו כיצד, הנשלח בדבר אביו למקום, לא יאמר שלחוני בשביל עצמי, פטרוני בשביל עצמי, אלא כולהו בשביל אבא. וכן אם היה אוכל עם אביו ובקשו ממנו לעשות שום דבר, או לילך לשום מקום, לא יאמר, המתינו לי עד שאכל, אלא יאמר, המתינו לי עד שיאכל אבי. וכן כל כיוצא בזה. במותו כיצד, היה אומר דבר שמועה מפיו, לא יאמר כך אמ' אבא, אלא כך אמ' אבא מארי, הריני כפרת משכבו. והני מילי תוך שנים עשר חדש למותו, אבל מכאן ואילך יאמר, אבא מארי זכרו לחיי העולם הבא. ואל ישנה מנהגו של אביו, ואפי' אחרי מותו. ואפי' שם שקרא אביו למקום אל ישנהו, שנא' (בראשית כו, יח) ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו, ונא' וישב יעקב בארץ מגורי אביו.
שני לוחות הברית
ובזה יתבאר ענין חפירות הבארות שהזכיר הכתוב (בראשית כו, יח). דיש להקשות לעיל מיניה (כו, יב) כתיב ויברכהו ה' שלא כדרך הטבע, ובענין הבארות היה עשוק ורצוץ. עוד קשה בבאר הראשון והשלישי הגיד הכתוב טעמים על קריאת השמות, כמו שכתוב (כו, כ) כי התעשקו עמו, (כו, כב) כי עתה הרחיב ה' לנו, ובבאר האמצעי לא אמר טעמא. עוד קשה כי עתה הרחיב, כי הרחיב הוה ליה למימר, ועתה הוא מיותר: