כד הקמח
ועוד במדרש בזכות ארבע מינין שבלולב אני מציל לכם מארבע מלכיות. אתרוג זה מלכות בבל. מה אתרוג זה דומה לזהב כך מלכות בבל רישא די דהבא. כפת תמרים זו מלכות מדי. הלולב ארוך והמן נתלה על עץ ארוך. וענף עץ עבות זו מלכות יון מה הדס זה עשוי קליעה כך מלכות יון. וערבי נחל זה מלכות ארם. פרי עץ הדר יש בו אוכל וטעם וריח. כפת תמרים יש בו אוכל ואין בו ריח. ענף עץ עבת יש בו ריח ואין בו אוכל. ערבי נחל אין בו אוכל ולא טעם ולא ריח. אתרוג הוא רמז לצדיקים שבהן תורה ומעשים טובים. ולולב רמז לאותם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. הדס למי שיש בו מעשים טובים ואין בו תורה. ערבה למי שאין בו תורה ולא מעשים טובים אמר הקב"ה יבואו כלן אגודה אחת לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם. ודמיון לזה מצינו בסממני הקטרת שהם בעלי הריח הטוב. והכניס הכתוב בתוכם חלבנה להורות על רשעי ישראל שיכנסו בכלל הצדיקים והקב"ה מקבלם בתשובה. וזהו שדרשו וירח את ריח בגדיו (בראשית כז) ריח בוגדיו. עוד יש לפרש בארבע מינין הללו שהם רמז לארבע איברים שבגוף שהם עיקר פעולות האדם הן לכל המצות הן לכל העבירות והם העינים והלב, וכמו שאמר לבא ועינא תרי סרסורי דחטאה אינון. וכתיב (במדבר טו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, והשפתים גם כן כי הרבה מצות וכנגדם עבירות תלויות בדבור. והשדרה כי היא עיקר הגוף והכח הנשפע בה מן המוח. אתרוג דומה ללב. לולב דומה לשדרה. הדס לעינים. ערבה לשפתים. והכונה בזה כי האדם בהכשלו בעבירות של ארבעה איברים אלו ימצא כופר בארבעה מינים אלו, לפי שכל עבירה תמצא כופר כשיעשה אדם מצוה שכנגדה וכמו שתאמר ראובן חלל את השם, וידוע כי עון חילול השם מתחיל מדבר קטן ומתפשט הרבה ואין כח בתשובה ולא ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק עד המיתה, ומכל מקום אם כנגד מה שחלל את השם יקדש את השם אז ינקה מעון חילול השם הוא אמרו (ויקרא כב) ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי. ביאר הכתוב כי תקנת חלול השם בקידוש השם. ומפורש אמרו חטא אדם בלשון הרע יעסוק בתורה, והנה העבירה חולי הנפש כמו חולי הגוף שאינו מתרפא כי אם בהפכו והרופא הבקי ירפאנו בשכנגדו. ומפורש אמרו (ב"ב פ"ק דף ד) בענין הורדוס המלך ששאל לבבא בן בוטא אם אפשר לו להיות תקנה במה שהרג כמה מחכמי ישראל, והשיבו כי אפשר לו זה ואמר לו הוא כבה אורו של עולם ילך ויעסוק באורו של עולם והשתדל בבנין בית המקדש, והענין הזה מאיר עיני הלב כי בודאי יש תקנה לעבירה בעשות האדם מצוה שכנגדה: