שני לוחות הברית
לפי הנזכר בהצעה י"ד שנקרא שופר בעל תשובה מכח ב' טעמים הנזכרים שם, נלע"ד כוונת רז"ל במה שאמרו כאן שופר של ראש השנה (וקוריהו שופר של ראש השנה כי הוא זמן מזמני השנה לחפש מעשיו ולשוב אל ה', לפי שקדמה התשובה בראש השנה לאדם הראשון כדלעיל בפנים. ועוד כי ראש השנה הוא התחלת עשרת ימי תשובה, על כן יאות להמשיל הבעל תשובה לשופר של ראש השנה) מצותו בשל איל. רצו לומר, שעיקר מצוה של בעל תשובה כשישוב מדרכו הרעה שישוב בימי בחרותו בעודנו בתקפו וגבורתו. ואיל הנזכר כאן מלשון איל המנגח, ומלשון (יחזקאל יז, יג) ואת אילי הארץ לקח, ומלשון (בראשית לא, כט) יש לאל ידי, שפירוש כולם הוא כח וגבורה, ורומז על גבורת הבחרות. וגם על גבורת עבירה, רצה לומר שאותה העבירה שנכשל בה כבר הבעל תשובה היא מזומנת מלפניו והתאוה בה תאוה ואפשר בידו לעשותה כבראשונה, והוא גבור לכבוש את יצרו ופירש ממנה מפני התשובה לא מכשלון כח ככחו מאז כן כחו עתה לעשותה, וזהו נקרא בעל תשובה גמור, כמו שאמרו רז"ל (בפ' בתרא דיומא (פו, ב)), היכי דמי בעל תשובה, כגון שבא לידו דבר עבירה פעם ראשונה ושנייה ופירש הימנה. מחוי רב יודא, באותו פרק (זהו גבורות הבחרות), ובאותו אשה, ובאותו מקום (זהו גבורת עבירה), על כן רצונם בזה שהבחרות והאשה עומדין ואין דבר מונע כמו שמוזכר בהצעה ג', וכן פירש רש"י התם (עי' ד"ה באותה אשה) וזה לשונו, מתוך שדומה הכל מכל וכל כבר יצרו מתגבר עליו ואומר לו ראה פלונית אותו פרק הוא קום עשה מה שעשית כבר, עד כאן: