Musar על בראשית 36:6

הענין שהיו ליצני הדור שאמרו שרה נתעברה מאבימלך (תנחומא תולדות א), וטעם הליצנות מצד עשו ממנה שהיה צד נשים מתחת בעליהן (בר"ר סה, א)^הגה"הועל ענין עשו בא הרמז הלעיטני נא וגו'. ואמרו בבראשית רבה (סג, יב) אמר ר' זירא, פער פיו אותו רשע כגמל כו', כהא דתנינן (שבת פכ"ד מ"ג) אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין, עד כאן לשונם:
והנה מצאתי בקצת דברי המקובלים שאמרו, הבא על אשת איש מתגלגל בגמל, כדי שידע שהגמל טוב ממנו, כי הגמל צנוע בתשמיש כמו שכתב רש"י בפרשת וישלח. ועל זה רמז דוד המלך ע"ה (תהלים יג, ו) אשירה לה' כי גמל עלי, היה משורר שנמחל לו אותו העון שהיה חס ושלום להיות מגולגל בגמל, זהו רמז כי גמל עלי. ועל זה רמז עשו (בראשית כה, לב) הנה אנכי הולך למות ואהיה גמל, על כן הלעיטני נא כמו לגמל:, על כן אמרו בודאי הוא כי גם אביו מתולדה כזו ח"ו, מאחר שבנו הגדול הוא איש כזה שצד נשים תחת בעליהן. והנה יצחק נתקדש בקדושת ארץ ישראל ונתברך במאוד בארץ ישראל כי נזרע בקדושה, על כן היא חלקו. ובעשו כתיב וילך עשו אל ארץ, כי ארץ ישראל קאה ענייני עריות כמו שכתוב בפרשת עריות (ויקרא יח, כח. כ, כב). ויצחק אדרבא נתדבק בקדושת הארץ ואסור לצאת חוצה מפני קדושתו, וזה הדבר הראה הקב"ה לכל העולם במה שהשפיע על יצחק בארץ ישראל וברכו במאוד מאוד ובודאי הוא מצד קדושתו:

ומבואר ג"כ מדברי, שסוד הקנה וסוד י' דיעקב הכל עולה בקנה אחד, כי שניהם מכוונים לדבר אחד, דהיינו שרומזים על עולם הבא כמבואר לעיל. על כן תמצא בפרשה זו שקנה יעקב הבכורה מעשו, רמז כל ענין הויות, כי סוד הבכורה היא י' דיעקב כמו שכתוב בתיקונים תיקון ע"א (עי' תיקון כ"ו עב, א), כי טיפה איהו י' דיעקב, ופרחה מאדם הראשון כשחב ואשתאר יחיד בלא עזר, בגין דא קנה יעקב בכירותיה מעשו לאחזרה י' לאתריה, עכ"ל. כוונתו ידוע ליודעי חן, כי אדם חטא במלכו"ת, שהיא י' סוד המעשר וסוד הבכורה כי הראשונה לנו, ואז הוא סוד הנחש כרוך על עק"ב כדפירשתי לעיל ואתה תשופנו עקב (בראשית ג, טו), ויעקב החזיר עטרה ליושנה. וקנה זו היו"ד שהיא הבכורה, כי יעקב הוא נגד עוה"ב, וספירה זו היא השער אשר בו צדיקים יבואו לחזות בנועם העליון כנודע, ונטלה לחלקו. ואז (בראשית לו, ו) וילך עשו מפני יעקב אחיו, כי העביר הגלולים מן הארץ העליונה. הרי לך שקנה יעקב סוד היו"ד, שהוא סוד הקנה. אבל עשו נטל לחלקו הושט, לכך תרגם אונקלוס (בראשית כה, לד) ויבז עשו את הבכורה, ושט עשו וכו' לשון ושט, רומז לכל מה שכתבנו שאחז לחלקו הושט, ומכר ליעקב הקנה שהוא סוד י':

וגרסי' במדרש השכם אם על תודה יקריבנו וגו'. ראה היאך הב"ה סולח לעונותיהם של ישראל. מה היו מקריבין על זבח התודה, חלות ורקיקין. אמ' הב"ה מי שיש לו פר יביא פר, איל יביא איל, שה יביא שה, יונה יביא יונה, ומי שאין לו אחד מכל אלו יביא סולת, ומי שאין לו ולא כלום יביא דברים, שנא' (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים וגו'. אמ' ר' שמעון בן גמליאל גדולה חיבתן של ישראל, שהב"ה משנה סדר בראשית בשביל חיבתן של ישראל, שהוא מוריד להם גשם מן השמים ומעלה להם טל מן הארץ, שנא' (שמות טז, יד) ותעל שכבת הטל, וכן, אף שמיו יערפו טל. כיון שראה משה רבינו ע"ה מתן שכרן של צדיקים אמ' אשריך ישראל וגו'. מגן עזרך, כנגד אברהם דכתיב (בראשית יד, כ) ביה אשר מגן צריך בידך. ואשר חרב גאותך, כנגד יצחק שפשט צוארו כנגד החרב. ויכחשו אויביך לך, כנגד יעקב, דכתיב (בראשית לו, ו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, פי' שהלך לו עשו לארץ אחרת מפני פחדו של יעקב. ואתה על במותימו תדרוך כנגד מרדכי, דכתיב (אסתר ו, יא) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וגו'. מי גרם למרדכי להנצל מאויביו ולבא לידי הגאולה הזאת, מפני שהיה מתפלל בכל שעה, שנא' (אסתר ד, א) ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויצעק צעקה גדולה ומרה.