שני לוחות הברית
וישב (בראשית לז, א), ביקש יעקב לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים כו' (עי' ב"ר פד, א). ואם כך ליעקב אבינו, ומה יחשוב הדיוט כמוני מלא עבירות כשמשפיע לו הש"י טובות עולם הזה, יירא ויפחד אולי הוא שמור לרעתו למעטו מטובת עולם הבא. על כן ירבה בצדקה ובגמילות חסד וימעט מתאותיו ויהיה נכנע וישוב אל ה' בכל לבבו. ופי' בזוהר בארץ מגורי, כמו שכתוב (ירמיה, ו, כה) מגור מסביב, שכל שכל ימיו היה ירא ביראה גדולה ודאגות רבות:
שני לוחות הברית
הכלל העולה, יושבי הארץ צריכין להיותן בהכנע וכמו גרים, לא יעשו העיקר להתישב באיתן מושבו. וזה שאמרו רז"ל (ב"ר פד, א,) וישב יעקב [בארץ מגורי אביו] בארץ כנען (בראשית לז, א), בקש לישב בשלוה, אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים כו', רק יהיה בארץ מגורי, גר אנכי, ויהיה ארץ כנען, ויהיה מגורי אביו סוד פחד יצחק הוא מדת הדין מגור מסביב וסביביו נשערה מאוד (תהלים נ, ג). וזהו (ויקרא כה, כג) כי גרים ותושבים אתם עמדי, בשעה שאתם רוצים לישב בשלום, תהיו גרים. וסימנך, (במדבר יג, לב) ארץ אוכלת יושביה, היא מכלה הרוצים לישב בה בשלוה ובתוקף לאכול פירותיה ולהנות בה לבד. ואף שהמרגלים דברו זה הפסוק, הם דברו לרעה והוציאו דברי קדושה לחולין, חולין הוא להם:
שני לוחות הברית
זהו ענין (בראשית לז, א) וישב יעקב, ביקש לישב בשלוה אמר הקב"ה כו' (בר"ר פד, א). כענין בריאת העולם שהוקדם החורבן לישיבתו, ולא תהיה הבריאה על תיקונה עד ביאת משיח, כי הקליפה תקדים להפרי. וזה ענין המדרש בב"ר פרשת בראשית (ב, ד) ר' שמעון בן לקיש פתר קריא במלכיות (בראשית א, ב) והארץ היתה תהו, זהו מלכות בבל, שנאמר (ירמיה ד, כג) ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו, זו מלכות מדי שנאמר (אסתר ו, יד) ויבהילו להביא את המן. וחשך, זה מלכות יוון שהחשיכו את עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להן כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. על פני תהום, זו מלכות אדום שאין לה חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לה חקר אף היא כן. ורוח אלהים מרחפת, זו רוחו של משיח כמד"א (ישעיה יא, ב) ונחה עליו רוח ה', באיזה זכות משמשת ובאה. מרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה למים שנאמר (איכה ב, יט) שפכי כמים לבך, עד כאן: