שני לוחות הברית
הנה מתחיל מתחילת בריאת עולם דהיינו מתולדות אדם, כי ישראל קרוין אדם, והנה מחשבה הרעה הזו להפריד הדביקות התחיל מקין קינא דמסאבותא הוא המורד הראשון אשר רצה להפריד בין הדבקים ולסתור הבנין של מעלה. וכך כתב הרקאנט"י בפרשת בראשית וזה לשונו, ודע כוונת קין היתה להשחית הבנין של מעלה, כי בראותו שלא נתקבל קרבנו חשב למרוד מדה כנגד מדה, אמר הנה אדם וחוה ואני והבל והתאומות שבעה, וחשב כי בהסתר בנין שלמטה יהיה נסתר בנין שלמעלה, עד כאן לשונו:
מסילת ישרים
וכבר מצאנו קין והבל, הבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן, וקין הביא מן הפסולת מפרי האדמה כפי' ז"ל, ומה עלה בהם (בראשית ד׳:ד׳-ה׳): וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה.
שני לוחות הברית
והנה כתיב (דברים ה, כ) את הקול מתוך החשך וההר בוער באש, וכמעט החשך והאש הם שני הפוכים, אבל נראה דיש בזה סוד כי האש שהוא שלהבת, שלהב"ת אותיות הב"ל ש"ת שהם מגולגלים במשה רבינו ע"ה. והחשך ירמוז על קין שהלך חשיכים ויתבאר זה על פי הסוד שמצאתי בקונטרס האר"י ז"ל, וזה לשונו, ענין אדם וחוה וקין והבל. אדם הוא מחכמה, ופירש חכמ"ה כ"ח מ"ה, פירוש הנשמה וכח דזעיר הנקרא מ"ה בגימטריא אדם. חוה היא מבינה אם כל חי. קין והבל הם מהדעת. הבל מצד החסדים ה' ב"ל ל"ב נתיבות חכמה. וקין ה' גבורות שבו מצד הבינה הנקרא קן ובית לחכמה, ויש בה בחינת חכמה ג"כ, ולזה היו"ד שהיא מהחכמה היא בין ב' אותיות קן. וזהו סוד (תהלים פד, ד) ודרור קן לה (והקוף דקן רבתי), פירוש דרור שהיא הבינה, יובל חרות קן לה שהיא קן לחכמה, וקין היה מצד חוה. וזה סוד (בראשית ד, א) ותאמר קניתי איש את ה', כלומר אני קניתי ולא אדם. ולזה היה בכור משל לשפופרת שפיה צר וכו' טפת אדם שהוא הבל נכנס תחילה, ואח"כ הזריעה היא את קין. וכשיצאו, יצא קין הראשון, קין בגימטריא ק"ס אהי"ה דיו"דין, ולכן יש בקין ן' ארוכה רמז לנ' שערי בינה. הב"ל ה' פעמים ל"ב בגימטריא קי"ן, רק שקין מגולה והבל סתום, והם כלולים זה בזה. (הגה"ה, לעיל בפרשת קרח כתבתי, קר"ח הב"ל בגימטריא משה) אך בקין גובר בחינת בינה, ובהבל חכמה, ושניהם בסוד הדעת. ויאמר ה' לקין אי הבל אחיך, פירוש אינך יודע שאתה שומר לאחיך וקן לו, כי בינה בית לחכמה, וזהו אותיות א"י, אלף בינה, י' חכמה, כי בינה אהי"ה, וחכמה ידו"ד. הבל אחיך, אחיך ודאי בחינת זכר, ואתה בחינת אחות נקיבההגה"הבפסוק קרב אתה ושמע וגו' ואת תדבר, תמצא אתה ואת, הם זכר ונקיבה:. הלא אם תטיב שא"ת, אותיות אש"ת, כי לעתיד אש"ת חיל עטרת בעלה (משלי יב, צ), וההנהגה תהיה ע"י הגבורה: