מאור עינים
ונודע כי יש בחינת נער הנקרא שר העולם כמו שאמרו בגמרא פסוק זה שר העולם אמרו נער הייתי וגו׳ שהיא בחינת עבד וזהו שאמר והנה נער בוכה וגו׳ וקולו כנער וכו׳ הכוונה שר״י סובר דמשה רבינו ע״ה בעת הולדו לא היה עדיין במדריגה הנקרא בן בחינת אחדות האמור רק היה בבחינת נער שהוא מט״ט הנקרא שר העולם כנודע והשיב לו ר״נ עשית למשה רבינו ע״ה בעל מום מום לשון חסרון שהיה חסר מבחינתו שאחר זה שאמר ונפלינו אני ועמך (שמות ל״ג, ט״ז) כשאמר לו השם יתברך הנה אנכי שולח מלאך לפניך שהוא בחינת מט״ט שנקרא נער שהוא בחינת תחת כנפי השכינה מדריגת הגרים כאמור אלא שעשתה לו אמו חופת נעורים כי יוכבד היתה נביאה וגם על ידי זה שראתה כי טוב הוא שנתמלא הבית כולה אורה כמו שכתוב (שם ב׳, ב׳) ותרא אותו כי טוב הוא בבחינת טוב שראתה עמו אור הגנוז כי בהוולדו זכה לזה מצד בחינת נשמתו הגבוה מאוד לכך ראתה בחינה היהיה אשר יכולים להביט על ידו אור הגנוז וראתה שיקבל התורה בבחינת חפת נעורים כמ״ש (הושע ב׳, כ״א) וארשתיך לי גו׳ אל תיקרי מורשה אלא מאורסה והחופה בסוד שכפה עליהם הר כגיגית פירוש ראתה על ידי אור הגנוז שבא בעת לידתו ואמרה שמא לא אזכה לראות כו׳ על כן עשתה לו חופת נעורים הכוונה שהשיגה עכשיו מה שיהיה על ידי האור שבא עמו. אך בתיה בת פרעה שהיתה במדריגת גירי הצדק שהם בחינת תחת כנפי השכינה לכך לא ראתה כי אם בחינה זו כאמרם שראתה עמו שכינה שהיא מדריגה שיכלה להשיג ולא השיגה בחינה הגדולה האמור לעיל ואף גם השגה זאת מחמת שבזמן ההוא היה להם מוחין גדולים והיו קונים עולמם בשעה אחת מלשון ואל קין ואל מנחתו לא שעה (בראשית ד׳, ה׳) שהיה ההתקרבות שלהם גדולה מתשוקה גמורה האמיתית ולכך זכתה לראות תיכף בהתגיירה עד מקום השורש שלה ולא יותר כי זה אי אפשר כי אם לישראל כאמור והשם יתברך יזכנו לראות במאור תורתו כמו שאמרו המאור מחזירו למוטב רצה לומר המאור שבה הגנוז בה מחזירו למוטב למקום שנקרא טוב שאין שם מסך מבדיל רק אור הבהיר אמן נצח סלה ועד:
אגרא דכלה
ואל קין ואל מנחתו לא שעה (בראשית ד ה). שע"ה, בגימטריא צפר"ה. היא התאומה יתירה שגזלה קין מיד הבל, משום הכי גם כן לא נתקבל קרבנו, משום הכי הביא יתרו גלגול קין בעצמו את צפר"ה אל המדבר למש"ה (שמות יח ה) , [גם כן בגימטריא שע"ה] להחזיר הגזל, ואחר כך ויקח יתרו חתן משה [דייקא, שנעשה חותנו שהחזיר לו תאומתו], עלה וזבחים (שמות יח יב) ונתקבלה קרבנו ברצון: