Musar על בראשית 40:1

שמירת הלשון

וּמִכָּל זֶה אָנוּ רוֹאִין חֹמֶר הָאִסּוּר שֶׁל חֵטְא הַלָּשׁוֹן, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עֲבוּר כָּל אִישׁ, כְּמִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, וּבְעֵת שֶׁיָּשַׁב, הָיוּ כָּל מִצְרַיִם מְדַבְּרִים אוֹדוֹתָיו בְּעִנְיַן הַחֲשָׁד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק (בראשית מ' א'): "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדֻּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ" וְגוֹ', וְהָיָה זֶה עַל שֶׁחָשַׁד אוֹתָם, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁלַם עָנְשׁוֹ, זָכַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת צִדְקּוֹתָיו, וַיַּעֲלֵהוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְנִתְפַּרְסֵם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וּלְאִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ, כָּאָמוּר (בראשית מ"א ל"ח): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ".
שאל רבBookmarkShareCopy