שני לוחות הברית
כתב הזוהר בפרשת ויחי (ח"א רמב, א) בענין זבולן ויששכר, מהכא אוליפנא מאן דסעיד למארי דאורייתא, נטיל ברכאין מעילא ותתא. ולא עוד, אלא דזכי לתרי פתורא, מה דלא זכי בר נש אחרי. זכי לעותרא דיתברך בהאי עלמא, וזכי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב (בראשית מט, יג) זבולן לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות, לחוף ימים בעלמא דין, לחוף אניות בעלמא דאתי, עכ"ל:
שני לוחות הברית
הענין, כל אחד רוצה להיות נפטר על דרך העוסק במצוה פטור ממצוה (סוכה כה, א). טענת העשיר הוא מה שהפליגו רז"ל בשכר המחזיקים לומדי תורה בממונם, כדאיתא במסכת כתובות בפרק בתרא דף קי"ז (ב), כל המשתמש באור של תורה טל תורה מחייהו, וכל שאינו משתמש באור תורה אין טל תורה מחייהו. כיון דחזיוה דקא מצטער, א"ל רבי מצאתי להם מנוחה ממקום אחר, ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו' (דברים ד, ד), כדאיתא בפ"ה מח"ב באיכות הזיווג. וגרסינן בב"ר (צט, ט), זבולן לחוף ימים ישכון (בראשית מט, יג), קדם זבולן ליששכר, והרי היה יששכר גדול מזבולן שכן הוא מיחסן יששכר זבולן. אלא לפי שהיה יששכר עוסק בתורה וזבולן עוסק בפרקמטיא ובא ומאכילו לפיכך קדמו הכתוב, שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה, ולא לעמלים בה. וגרסינן בויקרא רבה (כה, ב), למחזיקים, למי שמחזיקים ידי לומדי תורה ומסייען בממונו כשמעון אחי עזריה, על שהיה עזריה יוצא בפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של שמעון, נקרא על שמו. וגרסינן במדרש תנחומא עץ חיים למחזיקים בה, אלו נאמר לעמלים לא היה תקומה לאחרים, אלא למחזיקים בה, למחזיקים ידי לומדיה. כיוצא בדבר, (דברים כז, כו) ארור אשר לא יקום את דברי התורה הזאת, אלו נאמר אשר לא ילמד את דברי התורה, לא היתה תקומה לאחרים, אלא אשר לא יקום את ידי לומדיה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וגו'. ובזוהר פרשת בראשית (ח"א ח, א) אמר, שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קיא, י), אלו הן תמכין דאורייתא, אינון דלעאן באורייתא לית בהו עשיה בעוד דלעאן בה, אינון דתמכין לון אית בהו עשיה, ובחילא דא כתיב תהלתו עומדת לעד:
שני לוחות הברית
וכשהבין משה התפלל שיהיה מיוצאי חלציו כי הוא כדומה לו, כי משה רבינו ע"ה נזדכך והיה אספקלריא המאירה וקרן עור פניו. השיב הקב"ה, כן יהיה ברא כרעא דאבוהי, ויהיה מיוצאי חלציך. הרי ג' פרשיות שזכינו היום, וסימנא (בראשית מט, יג) לחוף ימים ישכון, זהו הים הגדול, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים (ישעיה יא, ט), אמן וכן יהי רצון: