שני לוחות הברית
ופירש בספר מעשה י"י במה שכתוב (בראשית ט, כה) ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, דקשה מה זה עבד עבדים. אלא הענין שיהיה עבד לישראל הנקראים עבדים, וארור כנען הודה על הברכות כמלאך רע שעונה אמן, ויהיה עבד לישראל. ומה שהוא כנען הקליפה של הקדושה, כי הקדושה באמיתיות כנען, ועבדות כנען לשון נכנ"ע. וזהו סוד שארץ ישראל אף לאחר שכבשוה עדיין שמה עליה ארץ כנען, כי שם אדרבה מקום ההכנעה והקליפה יצאת, ואז נשארת ההכנעה זכה בלי שמרים וק"ל, והיתה מתחלה ארץ כנען הטמא ואח"כ כנען הקדוש:
שני לוחות הברית
ובזה יובן בפרק החלק (סנהדרין צא, א), תנו רבנן, בכ"ד בניסן אתנטילו דימוסנאי מיהודה ומירושלים. כשבאו בני אפרים לדון עם ישראל בפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו, ארץ כנען שלנו היא, דכתיב (במדבר לד, ב) ארץ כנען לגבולותיה, וכנען אבוהן דהנהו אינשי הואי. אמר להו גביהה בן פסיסא לחכמים, תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס מוקדון, אם ינצחוני, אמרו הדיוט שבנו נצחתם. ואם אנצח אותם, אמרו תורת משה נצחתכם. נתנו לו רשות, הלך ודן עמהם. אמר להם, מהיכן אתם מביאין ראיה. אמרו לו, מן התורה. אמר להן, אף אני לא אביא לכם ראיה אלא מן התורה, שנאמר (בראשית ט, כה) ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, עבד שקנה נכסים, עבד למי ונכסים למי. ולא עוד, אלא הרי כמה שנים שלא עבדתנו. אמר להם אלכסנדרוס מלכא, החזירו לו תשובה. אמר לו, תנה לי זמן ג' ימים, נתן להם זמן ג' ימים. בדקו ולא מצאו תשובה, מיד ברחו והניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות ואותה שנה שביעית היתה, עד כאן:
שני לוחות הברית
והנה כששתה הרבה נשתכר ובא השטן וריקד בתוך הסעודה הוא כנען אשר בידו מאזני מרמה ארור כנען (בראשית ט, כה), על כן לא הוחזר העטרה ליושנה להיות האדם קיים באיש. אבל נשבע הקב"ה שלא לכלות האדם ויהיה קיים במין עד עת קץ שרמז לו הקב"ה על קץ הימין קץ כל בשר כדבעינן למימר לקמן בעזרת השם יתברך, אז ישמח ה' במעשיו ותתחדש הבריאה, כי עדיין לא היתה הבריאה בראשית המחשבה, עד שיבא משיח צדקנו, אלה תולדות פרץ (רות ד, יח) ונכתב מלא: