Musar על יואל ג:5

וכן פירשו רז"ל במדרש ז"ל (ספרי עקב יג) ללכת בכל דרכיו, אלו הם דרכי המקום (שמות לד, ו) ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת, ואומר (יואל ג, ה) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. וכי היאך אפשר לו לאדם ליקרא בשם ה'. אלא נקרא המקום רחום וחנון שנאמר (תהלים קג, ח) רחום וחנון ה', אף אתה הוי חנון ועושה מתנת חנם. נקרא המקום רחום שנאמר (דברים ד, לא) כי אל רחום ה' אלהיך, אף אתה הוי רחום. נקרא המקום צדיק שנאמר (תהלים יא, ז) כי צדיק ה' צדקות אהב, אף אתה הוי צדיק. נקרא המקום חסיד שנאמר (ירמיה ג, יב) חסיד אני נאם ה', אף אתה הוי חסיד. לכך נאמר והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט, ואומר (ישעיה מג, ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, ואומר (משלי טז, ד) כל פעל ה' למענהו, עד כאן לשונם:

והתורה שלומד אדם בלילה מתקיימת בידו יותר מן התורה הנלמדת ביום, שנ' קומי רני בלילה לראש אשמורות, וכתי' (משלי לא, טו) ותקם בעוד לילה. ויותר מכלן הנלמדת ביום ובלילה, שנאמר (שמות לד, כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. לכך התקינו רז"ל שיהיו המשניים יושבין בבקר ובערב, לקיים קרא דכתי' (יהושע א, ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. וגרסי' במ' סנהדרין בפרק חלק, א"ר אלעזר, כל בית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה אש אוכלתו, שנא' (איוב כ, כו) כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו, ואין שריד אלא תלמיד חכם, שנא' (יואל ג, ה) ובשרידים אשר ה' קורא. וגרסי' בתוספתא מתשעה באב עד חג שבועות דלא מוסיף יוסיף, פי' מי שאינו מוסיף בלימודו בלילה יכרת, לפי שהלילות ארוכות, ולפיכך צריך אדם להוסיף בלימוד בלילה. ויש להם סמך מפסוקים מן לילה עד לילה. פי' מט' באב, שקורין באיכה קומי רני בלילה, עד חג שבועות, שקורין בספר רות ליני הלילה. מט' באב קומי רני בלילה, לפי שהלילות ארוכות, קום משנתך והוסיף בלימודך, ובחג השבועות ליני הלילה, לפי שהלילות קצרות אין אדם יכול ללמוד בלילה כל כך, עד ט' באב, שמתחילין הלילות להאריך.

נשמע מכל אילין צורך האדם להתדבק במדותיו יתברך. ובספרי אמרו והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט (יואל ג, ה), וכי אפשר לו לאדם ליקרא בשמו של הקב"ה, אלא נקרא הקב"ה רחום שנאמר (תהלים קג, ח) רחום וחנון ה', אף אתה עושה מתנות חנם. נקרא הקב"ה צדיק כו', אף אתה הוי צדיק. נקרא הקב"ה חסיד כו'. הכוונה היא כי סבירא ליה להספרי י֝ק26ר21א י֝ק21ר24א קרי. ועל זה אמר וכי אפשר לו לאדם להיות נקרא בשמו. הרי מבואר ענין מדת תרומיות ממדותיו של הקב"ה: