Musar על ירמיהו 2:27

כבר כתבתי עיקר התשובה היא בלב, ואם עושה תשובה ולבו בל עמו אז היה כלא היה, כי אפילו אם עושה תשובה ומתחרט בלבו בחרטה גמורה ומודה ועוזב ועושה מיראת העונש אינה תשובה מעליותא, מכל שכן מי שלבו בל עמו רק בעת הגיע הרעה אליו אז הוא שב ובסוד הרעה חוזר לסורו, זו התשובה היא תשובת רמיה ואינה נחשבת לכלום והוא כמו שאמר הנביא (ירמיה ב, יז) אומרים לעץ אבי אתה, ולאבן אתה ילדתנו, כי פנה אלי עורף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו (איה אלהינו) קומה והושיענו: