Musar על משלי 26:17

וְהָאִישׁ הַנִּלְבָּב יִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת אֱמֹר (ויקרא פרשה כ"ז) עַל הַפָּסוּק (קהֶלֶת ג' ט"ו): "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף". רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעוֹלָם "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף", אַתָּה מוֹצֵא צַדִּיק רוֹדֵף צַדִּיק "וְהָאֱלֹהִים יְבַקִּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף", צַדִּיק רוֹדֵף רָשָׁע "וְהָאֱלֹהִים יְבַקִּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף". ר' יְהוּדָה אָמַר בְּשֵׁם ר' יוֹסֵי בֶּן נְהוֹרַאי: לְעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹבֵעַ דָּמָן שֶׁל נִרְדָּפִין מִן הָרוֹדְפִין, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן הוּא וְכוּ'. ר' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם ר' יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמַר: אַף בַּקָּרְבָּנוֹת כֵּן, אָמַר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוֹר נִרְדָּף מִפְּנֵי אֲרִי, עֵז נִרְדָּף מִפְּנֵי נָמֵר, כֶּבֶשׂ מִפְּנֵי זְאֵב, לֹא תַקְרִיבוּ לְפָנַי מִן הָרוֹדְפִין אֶלָּא מִן הַנִּרְדָּפִין וְכוּ'. וְאִם כֵּן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן מִזֶּה כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִלִּהְיוֹת מֵעוֹזְרֵי הַמַּחֲלֹקֶת לִרְדֹּף צַד אֶחָד מֵהַצְּדָדִים, אַחֲרֵי שֶׁלְּבַסוֹף יִתְבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת דָּמָן מִיָּדוֹ. וְתַחַת שֶׁהוּא מְקַוֶּה לִהְיוֹת מִן הַמְנַצְּחִין וְלִנְחֹל כָּבוֹד עַל יְדֵי זֶה, יִרְאֶה לְבַסּוֹף בְּבִזְיוֹנוֹ שֶׁיֵּעָנֵשׁ בְּצָרַעַת אוֹ בַּעֲנִיּוּת וְכַנַּ"ל. אֲבָל הַשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִן הַמַּחֲלֹקֶת הֲרֵי זֶה מְכֻבָּד בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ' ג'): "כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: וּמָה אִם מְרִיבָה שֶׁהִיא שֶׁל אָדָם עַצְמוֹ, כָּבוֹד לוֹ אִם כָּבַשׁ, קַל וָחֹמֶר מְרִיבָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ לְתוֹכָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כ"ו י"ז): "מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב, עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹא לוֹ".

ודע שענין פרשה זו לא לבד על יעקב יצא, כי אם על יוצאי חלציו ג"כ, כי מעשה אבות סימן לבנים, וכמו שהאריך הרמב"ן (בראשית לב, ד) וכתב כמו ששלח יעקב לעשו ואמרו רז"ל בב"ר (עה, ב) יעקב היה מחזיק באזני כלב. א"ל לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר לו כה אמר עבדך יעקב. רומז לבניו בבית שני, כי ישראל התחילו נפילתם ביד אדום כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים ומהם שבאו ברומה והיא היתה סיבת נפילתם בידם, וכל מלחמות יעקב עם עשו רומז על העתיד כמוזכר בב"ר, ואמרו בב"ר (עו, ג) אם יבא עשו אל המחנה וגו', והכהו אלו אחינו שבדרום. והיה המחנה הנשאר לפליטה, אלו אחינו שבגולה. וכן אמרו (שם עז, ד) וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו, אלו הם יוצאי יריכו: