Musar על משלי 5:5

ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג (שם יא, טו). איתא בזוהר (ח"ג קנה, ב), אמר בלשון נקיבה, לפי שהיה מתגבר כח הדין והתחיל לשלוט המיתה בעולם שעליה נאמר (משלי ה, ה) רגליה יורדות מות, ולכן אמר משה הרגני נא הרוג. מיד (במדבר יא, טז) ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש וגו'. אמר הקב"ה, אתה מבקש מיתה בכל פעם, הנה אצלתי מן הרוח וגו', ואז ידע משה שהוא ימות ולא יכנוס לארץ, שהרי אלדד ומידד ניבאו על זה:

לבתר סטו מאורחא דמהימנותא ושבקו אילנא יחידא עילאה מכל אילנא, ואתו לאתדבקא באתר דאשתני ואתהפיך מביש בשינויין סגיאין, ושבקו עילאה דכלא דהוא חד ולא אשתני לעלמין, הדא הוא דכתיב (קהלת ז, כט) אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים. ודאי כדין אתהפיך לבייהו בההוא סטרא ממש, זמנין לטב זמנין לביש, זמנין לרחמי זמנין לדינא, בההוא מלא דאתדבקו בה ודאי המה בקשו חשבונות רבים ואתדבקו בהו. אמר ליה הקב"ה שבקת חיים ואתדבקת במותא. חיים, דכתיב ועץ החיים בתוך הגן, עץ דאיקרי חיים, ומאן דאחיד ביה לא טעים מותא לעלמין. אתדבק במלא אחרא הא ודאי מותא הא לקבלן, הדא הוא דכתיב (משלי ה, ה) רגליה יורדות מות, דכתיב (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה, ואי באתר דמותא אתדבק ושביק אתר דחיי בגין כך אתגזר עליה ועל כל עלמא מותא:

ועתה אבאר סוד היבום והחליצה. כבר כתבתי בריש דברי כי האדם בצלם ודמות עליון שהם ז' צורות, וכן באדם הם ששה, ב' זרועות, וב' יריכים, וגוף וברית, והז' היא אשתו והיו לבשר אחד, ועל ידה הוא בונה בנין כדמות זה. ומי שאינו עוסק בפריה ורביה ממעט הדמות (יבמות סג, ב). והדמות היא מדה אחרונה הנקרא תמונ"ה בגימטריא פרצו"ף אד"ם. והנה המדה הזאת רגליה יורדות מות (משלי ה, ה). מה שאמר רגליה, רצה לומר מה שתחת המדה הזאת והוא מטטרון אשר עליו ממראה מתניו ולמעלה טוב, כלומר מתדבק במדה הזאת אשר עליה נאמר (שם יח, כב) מצא אשה מצא טוב. וממראה מתניו ולמטה רע, שהוא מתדבק בקליפות והוא אתר דמותא שארי ביה. ומטטרון נקרא נעל, וסנדלפון סנדל, וזה יתבאר בסמוך במאמר הזוהר: