Musar על משלי 7:26

ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד). והזהרנו בזה שלא להורות את בני ישראל אשר לא כדת ושלא כהלכה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה הוו מתונים בדין. ונמהרי לב להבין ולהרות לא יצילו את נפשם מתת מכשול לפני עור וחטאתם כבדה מאוד. כמ"ש (תהילים פ״ב:ה׳) לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ. ועוד אמרו הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (משלי ו) כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה:

וּבִכְלָל זֶה הוּא גַּם כֵּן, הַמַּכְנִיס עַצְמוֹ לִהְיוֹת מוֹרֵה הוֹרָאָה, וְלֹא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה, וּבִגְלַל זֶה בָּאִים גַּם כֵּן גְּזֵרוֹת רָעוֹת עַל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ז, כו): "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרוּגֶיהָ". וְכָל זֶה גּוֹרֵם הַמּוֹרֶה הוֹרָאָה וְלֹא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה, אוֹ מִי שֶׁמְּחַדֵּשׁ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּהַקְדָּמוֹת שְׁקָרִים וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן שֶׁל אֱמֶת. וְעַל כֵּן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְתַלְמִידָיו:

המורה הלכה בפני רבו בלי רשותו אפלו כביעתא בכותחא (ערובין סב, ב) או המורה כשהוא שתוי (שם סד, א) או המורה דבר שאינו ברור לו כאחותו (סוטה כב, א) במקום מצוה עברה היא וענוש יענש עליה, כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה (משלי ז כו). והגס לבו בהוראה שפל רוח וגס רוח, ומי שהוא מיראי הוראה הרי זה זריז ונשכר: