Musar על משלי 8:17

בעשרה דברים אהבת האדם להב"ה נבחנת, ואם חפץ במצותיו, ואלו הן. ראשון, שיאהב תורת הב"ה, ושיבחר בעשיית מצותיו בלב שלם, ומתוך כך יראה בו שהוא אוהב את הב"ה שצוה לעשותן. שנית, שיהיה חפץ בעבודת הב"ה יותר מכל תענוגי עולם. שלישי, להיות מואס ברשעים ובפושעים שעוברים על מצות הב"ה, ואע"פ שלא הזיקוהו, אלא ישנא אותן מפני אהבת הב"ה ומפני שעוברין על מצותיו, שנא' (תהלים קלט, כא) הלא משנאיך ה' אשנא. ובכלל זה, שיאהוב את הצדיקים ואת החסידים שהן עובדין את הב"ה ועושין מצותיו, ואע"פ שאינן מהנין לו, שנא' (משלי ח, יז) אני אוהבי אהב. רביעי, להיות כל טובת העולם הזה כאין וכאפס נגדו נגד עבודת הב"ה ועשיית מצותיו, ויקדים תמיד עשיית המצוה על כל צרכיו. חמישי, שתערב לו כל יגיעה וכל חסרון וכל ענוי וכל ביזוי כנגד עבודת הב"ה ועשיית מצותיו. ובכלל זה, שלא יהיה בוזה המצות ומכבד עצמו, אלא שיהיה בוזה עצמו ונושא מת מצוה על כתפו, וכיוצא בזה, ומכבד מצותיו של הב"ה. ששי, שלא ישמע לקול מסיתים ומדיחים שידיחו אותו מעבודת הב"ה ומעשיית מצותיו, ושלא יהרהר על מצותיו של הב"ה. שביעי, שיראה לכל בני אדם אהבתו בהב"ה ובעשיית מצותיו ויתפאר בה. שמיני, אם יתחדשו לו מאורעות הזמן, טוב או רע, שלא יעזוב בשבילם עבודת הב"ה ועשיית מצותיו. תשיעי, שלא תכבד עליו עבודת הב"ה, לא מפני טורח, ולא מפני חסרון כיס, ולא מפני שום דבר, אלא יעשה מאהבה. עשירי, שלא תהיה כוונת עבודתו להב"ה ועשיית מצותיו על מנת לקבל פרס, אלא לעבוד את הב"ה ולעשות מצותיו בלב שלם.

הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים קמ, יד): "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ". אֵימָתַי צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ? כְּשֶׁיֵּשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ, דְּהוּא בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ בַּחֲצוֹת לַיְלָה. וְאַחַר כָּךְ שְׁלשָׁה כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁהֵן מְמֻנִּים עַל מִשְׁמְרוֹת הַלַּיְלָה, אוֹמְרִים שִׁירָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ עַמּוּד הַשַּׁחַר. וְיֵשׁ חוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר לָקוּם וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לִפְנֵי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. מַאי טַעֲמָא? מִשּׁוּם דְּנַסְבִּין שִׁירָתָא בָּתַר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתוֹ זְמַן מָצוּי לְמַטָּה. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי ח, יז): "וּמְשַׁחֲרַי יִמְצְאֻנְנִי". וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל, כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת.