תלמוד על משלי 8:17

אלו כותבין [בה"א] ולא קוראין וארא ואביא הארי דשמואל (מוצא) [נמצא] ותרא הזאת רע הרע בא ובא וקו וקו (הרע) אוהבי ורע יעש פקח אריאל (צור) [ציד] וחלופן (וארכה הגונה) [וארבה הגגה] והמה יהיה והיתה (ונראה) (והמה יהיה) [הנה] שתול גדליהו ותעגבה המדה ואכבדה שלשה (דממה) [זממה] טעמה קומי זכור השיבנו  הגדתה קללת (שמתה) [שתה] עשית נבהלה פתוחיה תזנותיה שבנה (אבלה) [אגלה] (שקטה) [שכת] ויראה:

ברייתא ר׳ מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. נקרא ריע [אהוב] אוהב את המקום אוהב אה הבריות. משמח את המקום משמח את הבריות מלבשתו ענוה ויראה. מכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן. מרחקתו מן החטא ומקרבתו לזכות. (ונותנת) [ונהנים] ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה נותנת לו מלכות וממשלה גדולה חוקר דין ומגלין לו מן השמים רזי תורה נעשה כמעין שאינו נפסק וכנהר המתגבר והולך לו. הוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים כלם.

נקרא ריע לשכינה דכתיב למען אחי ורעי. אהוב דכתיב אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני. את המקום ואת הבריות מלמד שצריך אדם לצאת ידי הבריות כדרך שיוצא ידי שמים דכתיב והייתם נקיים מה׳ ומישראל. משמח את המקום דכתיב (הלא) [הן] הוא משוש דרכו. את הבריות דכתיב ישראל אשר בך אתפאר. מלבשתו ענוה מאן תנא ר׳ יהושע בן לוי (אמר) [דאמר] ענוה (לכל) [גדולה מכולן]. הא מדתני סיפא ר׳ יהושע ב״ל אומר ש״מ דרישא לאו ר׳ יהושע מיחסרא בריתא ותריץ על המעשים כלם ועוד אמר ר׳ יהושע ב״ל. ודילמא ר׳ מאיר היא לא שמעינן ליה לר״מ דאמר יראה עדיפא. מכשרתו להיות צדיק מאי צדיק ומאי חסיד צדיק בעל צדקות חסיד גומל חסדים דהא מדקתני כליל להני ישר למה לי. ישר ישר דרך נאמן רוח. מרחקתו מן החטא. חטא דאפילו חטא אחרים זכות אפילו זכות אחרים.