Musar על רות 1:19

וְכָזֶה מָצִינוּ גַּם כֵּן אֵצֶל נָעֳמִי, דִּכְתִיב (רות א' י"ט): "וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁיָּצְאוּ הַכֹּל לִקְבֹּר אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֹּעַז, וְאָמְרוּ הַכֹּל: רְאוּ מָה עָלְתָה לָהּ, שֶׁיָּצָאת לְחוּץ לָאָרֶץ. וְלִכְאוֹרָה מַה זֶּה שֶׁהִזְדַּמֵּן כָּכָה? וְהָאֱמֶת, שֶׁהוּא מִדָּה בְּמִדָּה, דִּבְוַדַּאי בְּשָׁעָה שֶׁהִיא וּבַעְלָהּ נָסְעוּ מִבֵּית לֶחֶם בְּעֵת הָרָעָב מִפְּנֵי הָעֲנִיִּים הַבָּאִים, בְּוַדַּאי נִקְבְּצוּ כֻּלָּם וּבָכוּ בְּאָמְרָם: מִי יְחַיֵּינוּ עַתָּה, בְּעֵת הָרָעָב? וַעֲבוּר זֶה נִגְזַר עָלֶיהָ, שֶׁבְּבוֹאָהּ לְבֵית לֶחֶם תִּהְיֶה הוֹמָה כָּל הָעִיר וְיֹאמְרוּ: רְאוּ מָה עָלְתָה לָהּ, עַד שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַדִּין, שֶׁאָמְרָה (שם כ'): "אַל תִּקְרֶאנָה לִּי נָעֳמִי וְגוֹ', וַה' עָנָה בִי" וְגוֹ'.

וזה לשון ספר חרידים, מצות עשה מן התורה לדור בארץ ישראל, שנאמר (דברים כו, א) וירשתה וישבת בה. ואמרו רז"ל בספרי (ראה כח) שמצוה זו שקולה כנגד כל המצות התורה. ואמרו (כתובות קי, ב) כל היוצא מארץ ישראל כו' יהיה בעיניך כעובד אלילים, שנאמר (ש"א כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים. ואיתא במסכת בתרא (צא, א), אמר רשב"י דאלימלך ומחלון וכליון נענשו מפני שיצאו מארץ ישראל למואב, שנאמר (רות א, יט) ותהום כל העיר עליהם ותאמרנה הזאת נעמי. אמר רבי יצחק, אמרו חזיתם נעמי שיצאת מארץ ישראל למואב מה עלתה לה. אמר ר' יהושע בן קרחה, ח"ו שאפילו מצאו סובין לא יצאו, ומפני מה נענשו, מפני שהיה להם לבקש רחמים על בני דורם ולא בקשו. עד כאן ממנין תרי"ג לרמב"ן ולרשב"ץ, עד כאן לשונו: