Musar על שמות 12:1

ועתה אפרש סוד שנה בפרטיות, כי השנה הוא י"ב חודש, וסוד שנה הוא שנת החמה, וחודש הוא ללבנה, והאריכו בזה הקדמונים כי לא שייך לשון שנה ללבנה רק חודש, ולא שייך לחמה חודש רק ללבנה כמו שכתב הראב"ע בפרשת בא, על כן שנה הוא בתפארת כמו שכתוב בפרדס בשער ערכי הכנויים בערך שנה, מכל מקום שורש של זה השנה הוא מצד הבינה כמבואר בפרדס בשער העשרים, מכל מקום עיקר השנה היא שנת החמה דהיינו תפארת, וחודש במלכות שהיא לבנה העליונה:

ומה שנקראת תורה שבעל פה, לפי שעומדת על המרכבות התחתונות למטה שנאמר (בראשית ב, י) ומשם יפרד. ולפי שאינם מכלל היחוד ואינם היכל אליה, לזה נקראים על פה, ולסוד זה נקראים תורה שבכתב ותורה שבעל פה והם סוד שני דודים שני עפרים תאומי צביה (שה"ש ד, ה), וכמו שאמרו רז"ל במדרש חזית (ב) ובפסיקתא דהחודש הזה לכם (שהש"ר ה, ג), יונתי תמתי (שה"ש ו, ט), ר' ינאי אומר, תאומתי לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני. ולפי שתורה שבכתב נסתרת ונעלמת, הוצרכה תורה שבעל פה לבאר סודותיה ולהוציא לאור תעלומותיה בדוגמא עליונה, שעל ידי הכלה נגלים ונודעים המאורות העליונים והיא המציאה כחותם לפועל. ולזה רמז חכם הרזים באמרו (משלי לא, כג) נודע בשערים בעלה, אמר כי ע"י שערי צדק נודע השם העליון בעולם. ובמדרשו של ר' נחוניה בן הקנה אמר רבי רחמאי, מלמד שהיא אורה של ישראל ונרה, והא כתיב (שם ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור, ואמר נר זו מצוה, ומצוה זו תורה שבעל פה, אור זה תורה שבכתב. אלא מתוך שבה מתקיים האור קרי ליה אור. ומשל למה הדבר דומה, לחדר צנוע בסופו של בית, אף על פי שיום הוא ואור גדול בעולם אין אדם רואה בתוך (אותו) החדר אלא אם כן הכניס בו נר, כך תורה שבעל פה. ואע"פ שהיא נר, צריכה היא להתורה שבכתב לפרק קושיותיה ולבאר סודותיה עד כאן:

במדרש ילקוט (רמז קצא) החודש הזה לכם (שמות יב, ב), אתם מונין לו ואין אומות העולם לו מונין לו. ר' בשם ר"י בר אלעי, דרך ארץ הוא, הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן. עשו שהוא גדול מונה לחמה שהיא גדולה, ויעקב שהוא קטן מונה ללבנה שהיא קטנה. אמר רב נחמן, הא סימן טוב, גדול שליט ביום ואין שליט בלילה, כן עשו הרשע שולט בעולם הזה ואין שולט בעולם הבא. הקטן שליט ביום ובלילה, כך יעקב שולט בעולם הזה ובעולם הבא. רב נחמן אמר כל זמן שאורו של גדול מבהיק, אין אורו של קטן מתפרסם. שקע אורו של גדול, נתפרסם אורו של יעקב שנאמר (ישעיה ס, א) קומי אורי, עד כאן לשונו: