Musar על שמות 12:41

ועתה נבאר המאמר, וקודם ביאורו נקדים, הנה אמרו בבראשית רבה (א, ז) ישראל עלו במחשבה, וכן בראשית בשביל ישראל (עי' רש"י ריש בראשית). ואמרו משה עלה במחשבה כדאיתא בב"ר (א, ד), בראשית, בשביל משה, ומשה שקול כנגד כל ישראל וכולם תקועים במחשבה, רצוני לומר שורש נשמתם. וכבר כתבתי ב' בחינות בסוד המחשבה, אף אנו נאמר שבחינת אהי"ה המורה על העבר בחינה העליונה זו הבחינה שורש השורש נשמת משה רבינו ע"ה ומשה עלה אל האלהים (שמות יט, ג), כי משם אצילות שם אלהים כדפירשתי. וזהו (שם ז, א) ראה נתתיך אלהים. ושורש שרשי של ישראל מן אהי"ה בתראה שמשם אצילות שם אדנ"י אדוני האדונים צבא שלמעלה, על כן נמשלו לכוכבים כמו שכתוב (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, והם נקראים בשם צבא שלמעלה, כדכתיב (שמות יב, מא) יצאו [כל] צבאות ה':

קשה הרבה דברים דלא קחשיב. ועיין מאמר ארוך ברבתי פרשת תרומה (לג, ד) דבר אחר, ויקחו לי תרומה, ר' ברכיה פתח (דהי"א כט, יא) לך ה' הגדולה והגבורה כי כל בשמים ובארץ, אתה מוצא כל מה שברא הקב"ה למעלן ברא למטן, למעלן זבול וערפל שנאמר (ישעיה סג, טו) וראה מזבול קדשך. ערפל, (שמות כ, יח) ומשה נגש אל הערפל, וכתיב (איוב כב, יג) הבעד ערפל ישפוט. למטן (מל"א ח, יב) אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל, וכתיב (שם יג) בנה בניתי בית זבול לך. למעלן (ישעיה ו, ב) שרפים עומדים ממעל לו, למטן (שמות כו, טו) עצי שטים עומדים. למעלן כרובים שנאמר (ש"א ד, ד) יושב הכרובים, למטן (שמות לז, ט) ויהיו הכרובים. למעלן (יחזקאל א, כ) והאופנים ינשאו לעומתם, למטן (מל"א ז, לג) ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה, וכן (יחזקאל א, טו) הנה אופן אחד בארץ. למעלן (חבקוק ב, כ) ידו"ד בהיכל קדשו, למטן (ש"א א, ט) היכל ה'. למעלן (תהלים סח, יג) מלאכי צבאות ידודון, למטן (שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה'. למעלן (בראשית א, ו) יהי רקיע בתוך המים וגו', למטן (שמות כו, לג) והבדילה הפרוכת לכם. למעלן (ירמיה ג, יז) כסא ה', למטן (שם יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. למעלן (איוב כה, ג) היש מספר לגדודיו, למטן (ש"ב ד, ב) ושני אנשים שרי גדודים. למעלן (בראשית טו, ה) וספור הכוכבים, למטן (דברים א, י) והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. למעלן (עי' דניאל יב, ו) והנה האיש לבוש הבדים, למטן (ויקרא טז, ד) כתנת בד קודש. למעלן (תהלים לד, ח) חונה מלאך ה', ולמטן (מלאכי ב, ז) כי מלאך ה' צבאות הוא. למעלן (ישעיה ו, ו) במלקחים לקח מעל המזבח, ולמטן (שמות כ, כא) מזבח אדמה תעשה לי. למעלן (ישעיה מ, כב) וימתחם כאהל לשבת, למטן (במדבר כד, ה) מה טובו אוהליך יעקב. למעלן (תהלים קד, ב) נוטה שמים כיריעה, ולמטן (שמות כו, א) עשר יריעות. למעלן (דניאל ב, כב) ונהורא עמיה שרא. למטן (שמות כז, כ) שמן זית זך כתית למאור:

סיבה שנית, כי כל השמות האלה נשתמש בהן לשון חול אם נרצה, מה שאין כן באותיות שם בן ד'. כיצד, אל נשתמש בו הכתוב בלשון חול (שמות לד, יד) אל אחר, וכן (תהלים לו, ז) כהררי אל, וכיוצא בו רבים. וכן אלהים, כמו (שמות ז,א) ראה נתתיך אלהים לפרעה, וכן (שם כב, כז) אלהים לא תקלל, וכיוצא בו הרבה. ושדי, כמו (תהלים נ, יא) וזיו שדי עמדי, (שה"ש א, יג) בין שדי ילין, הרי אותיותיו ואינם אלא חול. ושם צבאות, כמו (שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה', וכיוצא בו. אדנ"י, כמו (בראשית יח, ג) ויאמר אדני אל נא תעבור מעל כו', ויש מרבותינו שאומרים (בר"ר מח, י) לגדול שבהם אמר. ועם היות שיש חולקים בזה ואומרים שהוא קודש, עכ"ז נפקא מינה דאליבא דכולהו אם ירצה לקרוא לאדונו אדנ"י רצוני לומר אדון שלי מותר להשתמש בו בלשון חול. אהי"ה, כמו (שה"ש א, ז) שלמה אהיה כעטיה, לא אהיה חובש (ישעיה ג, ז) וכיוצא בהם הרבה. מה שאין כן בד' אותיות קדושות אלה יהו"ה. כי אם היות ששלשה מהם ימצאם, ארבעתם לא ימצא בענין אחד חול, כמה דכתיב (קהלת י, ג) מקום שיפול העץ שם יהו"א, אבל שם בן ד' כולו לא נמצא, וסבה זו קרובה אל סבה הראשונה בקצת: