Chasidut על שמות 12:41

ולפי זה יש לדקדק לכאורה על מה שארז"ל שהש"י רצה להביאם תיכף לארץ ישראל לולא שחטאו, ואיך היה אפשר להם שיבואו תיכף לארץ ישראל, הא טרם בואם אל הקדושה, צריכים לילך תחלה דרך אותן המסעות מקום הקליפות, וזה נעשה בהמשך זמן. אמנם יובן זה ע"פ דברי הרב בעל נזר הקודש הבאתי דבריו בדרוש לשבת הגדול תק"ס בפרשת בא שפירש הפסוק (שמות יב, מא) ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה ע"ש באורך, ותמצית דבריו כי הש"י מחליף ומעביר את הזמנים למעלה לכן מה שהיה כח הגאולה ההיא בהזמן שאחר ת' שנה בא אז מיד, כי אותו הזמן הגיע תיכף, כי החליף והעביר את הזמנים ע"ש באורך.

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה (שמות יב מ). עיין רש"י (ד"ה שלשים) ורשב"ם ותרגום יונתן בן עוזיאל, וכולם חתרו להבין הני שלשים מאי עבידתייהו, וכן בפסוק שאחריו (שמות יב מא) ויהי מקץ שלשים שנה, ואף אני אענה חלקי. וכן בהא דדרשו רז"ל (מדרש רבה בראשית פרשה ל"ה, תנחומא וירא סי' י"ג) לא בציר עלמא מתלתין צדיקים, שנאמר (בראשית טו ה) כה יהיה, יהיו בגימטריא הכי הוי, ולכאורה אין זה ענין לקשר הפסוק לספירת הכוכבים שנאמר בו כה יהיה וגו'. ונקדים לפרש הפסוקים (בתהילים צ״ג:א׳) ה' מלך גאות לבש וגו' אף תכון תבל בל תמוט, ר"ל בשעת בריאת עולם הראה גדולתו כי תולה ארץ על בלימה רק במאמרו, (תהלים צג ב) נכון כסאך מאז, ר"ל שניכר גדולתו מאז מעולם אתה, אבל (תהלים צג ג) נשאו נהרות הם הד' מלכיות קולם להשכיח שמו ית', נשאו נהרות דכים, כמו שפירש הרד"ק מלשון לדכא שמדכין את ישראל, וכפל הענין על פי שפירש הרמב"ם באגרת תימן (ישעיה נד יז) כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיע, דמרמז על שני מיני שונאי ישראל, האחת העומדת עלינו להפר דתנו בנצחון מלחמה וחרב כמו עמלק ונבוכדנצר וכדומה, והב' הם המחודדים משאר המלכיות והחכמים שבהם, כמו האדומיים השמים פניהם לסתור דתינו ולהפר תורתינו בטענות שטוענים עלינו ומקשים על דתינו. והנה על כל אחד מהב' הנ"ל הובטחנו שלא יצלחו ולא יעשו רושם בנו, היינו כל כלי יוצר, ר"ל בכלי זיין עליך לא יצלח, וכנגד הכת השני הנ"ל אמר וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיע וגו', עיין שם באורך. ונשאו נהרות קולם, היינו הלשון הקם למשפט וכו', (תהלים צג ד) מקולות מים רבים וגו', כמו המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון (ישעיה יז יב), משברי ים האומות הללו שהם משברי ים וגו', כמו כי גדול כים שברך (איכה ב יג), שהוא השרטון הגדול, וזה מקולות מים רבים אדירים, שהם אדירים יותר מכל מים רבים כמבואר בדניאל בחיה הרביעית (מגילה י"א ע"א), ועל ידיהם אדיר במרום לדיוקא, כמבואר בבעל עקדה על אמרם (יומא דף כ':) אלמלא קול המונה של רומי וכו', על כן אדיר במרום ה' בלשון חכמה וכבוד כלפי מעלה, ודיוקא אשמועינן אף על פי כן אין אנו מתייאשין, כי (תהלים צג ה) עדותיך נאמנו מאד במה שהבטחתנו בכמה הבטחות, לביתך נאוה קדש היינו שמקדש ה' מעשה ידיו יתכונן, אז ה' לאורך ימים לעולם שכלו ארוך, כי השם הוא יהיה וא"ו במקום היו"ד ולעתיד באתגליא, והבן כמו שיתבאר דיהיה תלתין.