Musar על שמות 14:22

עוד נביא מאמר ד' פנים והוא בילקוט פרשת בשלח (יד, רלד) בשם מדרש אבכי"ר, והמים להם חומה (שמות יד, כב), בשעה שירדו ישראל לים ירד גבריאל עמהם והקיפם ומשמרם כחומה, והיה מכריז בין מים למים הזהרו בישראל שעתידין לקבל התורה מימינו של הקב"ה כו', עד קשר של תפילין וכנף ציציותיהן מאחריהון, עד כאן לשונו. ג"כ ד' פנים, תורה תפילין מילה ציצית. וקשה למה לא חשיב מזוזה בשמאל. עוד קשה, ציצית בד' רוחותיהן:

שלשה דברים נאמר בהן שהן אות בין הב"ה ובין ישראל, ואלו הן מילה ושבת ותפלין. מילה, דכתי' (בראשית יז, יא) ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם. שבת, דכתיב (שמות לא, יז) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. תפלין, דכתיב (שמות יג, טז) והיה לאות על ידכה. וכל ירא שמים יזהר שיהיה בו תמיד שני אותות מאלו הג'. כיצד, בחול יש לו שנים, מילה ותפלין. ובשבת, שאין מניחין תפלין, יש בידו שנים, מילה ושבת. ושמעתי על פי הרב ר' יוסי הכהן בן קרשפין ז"ל, סימן לדבר שב"ת, שבת במקום תפלין, ובחול הפוך שבת, תפלין במקום שבת. ובזכות שהיו ישראל זריזין במזוזה ובתפלין כשהיו במצרים, זכו לימלט מים סוף, שנא' (שמות יד, כב) והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. רמז למזוזה שהיא לימין ותפלין לשמאל.