Musar על שמות 19:24

ועוד גרסי' בפרקי ר' אליעזר אמ' הב"ה למשה, לך וקדש את העם שני ימים, שנא' (שמות יט, י) וקדשתם היום ומחר. וכי ממה היתה קדושתן של ישראל, ערלים לא היו בהם, המן היה יורד מן השמים ונבלע באיברים, מים היו שותים מן הבור, ענני כבוד היו מקיפין עליהם, וממה היתה קדושתן, אלא מתשמיש המטה. ומשה דן דין בינו לבין עצמו ואמ', שמא ילך אדם מישראל אצל אשתו, ונמצאו מתעכבין מלקבל את התורה. מה עשה, הוסיף יום משלו, שאם ילך אדם מישראל אצל אשתו יום ראשון, נמצא שני ימים טהורים. אמ' הב"ה למשה, כמה נפשות היו באות מישראל באותה הלילה, אלא מה שעשית יפה עשית, שנא' (שמות יט, טו) והיו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה. אמ' הב"ה, ירד משה אל המחנה ואח"כ אני אשמיע את התורה לבני, שלא יהו ישראל אומרין, משה היה מדבר עמנו מתוך הענן. אמ' לו, לך העד בעם. אמ' לו, כבר העידותי בעם, שנא' (שמות יט, כג) ויאמר משה [וגו'] לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העידות בנו [לאמר] הגבל את ההר וקדשתו. אמ' לו, קרא לאהרן, שנא' (שמות יט, כד) ויאמר לו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך. ירד משה לקרוא לאהרן, עד שירד, השמיע הב"ה לעמו עשרת הדברות, שנא' (שמות יג, ג) ויאמר משה אל העם, מה כתיב אחריו, וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר.

נחזור לד' אלה. יהושע תיקון ביותר מר' עקיבא, כי ר' עקיבא מלאכי השרת רצו לדוחפו מעיקרא כדאיתא שם בחגיגה (טו, ב), עד שאמר הקדוש ברוך הוא הניחו לזקן כו'. אמנם יהושע נתן מהודו של משה עליו שהיה מנצח מלאכי השרת כשעלה לרקיע לקבל התורה. זקנים, פירש רש"י בפרשת שמות (ה, א) זקנים נשמטו אחד אחד. והיכן נפרע להם, במתן תורה ועלית אתה ואהרן כו' (שם יט, כד):