תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Musar על שמות 25:34

שני לוחות הברית

במסכת יומא פרק הוציאו לו (נב, א) תניא, איסי בן יהודה אומר, חמש מקראות בתורה אין להם הכרע, שאת (בראשית ד, ז), משוקדים (שמות כה, לד), מחר (שם יז, ט), ארור (בראשית מט, ז), וקם (דברים לא, טז).הגה"המקודם אפרש בפשוטו של מאמר, שיש קושיא לכאורה בתיבת שאת שאומר שאין לו הכרע, פירש רש"י הלא אם תטיב שאת ולשון סליחה הוא, או שאת אם לא תטיב ולשון נשיאת עון הוא. וקשה פשיטא דקאי אשלפניו, דאי אשלאחריו קשה מה הבנה יש לאלו התיבות של הלא אם תטיב, דאז לא פירש מה יהיה אם תטיב. עוד קשה, דהואו של ואם לא יתכן שאת אם לא תטיב, והיה לו להוסיף אח"כ ו' ולפתח חטאת רובץ. ועיין שם בתוספות דהיה ראוי להיות משוקדים אשלאחריו משום דיש אתנחתא בתיבת גביעים, א"כ כל שכן דוחקים אלו:
ונראה דבאם שאת קאי אשלאחריו ואינו דבק לתטיב, אז הכי פירושו, הלא יש לך הבחירה לשני דרכים, אם תרצה תבחר תטיב, ואם תרצה תבחר שאת, ואם לא תטיב שלא תבחר בזה רק תבחר שאת, אז לפתח כו', כך צריכין לפרש הפשט. ואם בוחר בתטיב בודאי יהיה לו טוב ויקבל טוב:
וכבר הקשו התוספות שם (עמוד ב ד"ה שאת) ובריש איזהו נשך (ב"מ סא, א ד"ה קרי ביה) אמאי לא דרשינן להו לפניהם ולאחריהם כו'. ותירצו מה שתירצו. עוד הניחו בתימא דלא נקטינהו כסדר שכתובים בתורה, והכי הוי ליה למימר שאת ארור מחר משוקדים וקם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

השני משוקדים כו' (שמות כה, לד), נגד עולם הגלגלים והמזלות. והנה תרגם אונקלוס, משוקדים, מציירין, וכן פירש רש"י. והציורים הם ניצוצי הגלגלים והשפעתם. והארבעה גביעים רומזים לאומות העולם, וסימנך הגביעים בו מנחשים והם ארבע, כדאיתא בתלמוד ירושלמי פרק ערבי פסחים (פסחים י, א), ד' כוסות, רבנן אמרי כנגד ארבע כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות לאומות העולם, כי כה אמר ה' אלהי ישראל אלי קח את כוס יין החמה וגו' (ירמיה כה, טו), כוס זהב ביד ה' (שם נא, ז) כי כוס ביד ה', (תהלים עה, ט), ימטר על רשעים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם (שם יא, ו). והנה לאומות חלק ה' צבא השמים, ותרגום גביעים (שמות כה, לג) כלידין, וכלידיאי בלשון תלמוד (פסחים קיג, ב) חוזי כוכבים, וכפתור ופרח הם ישראל כמו שכתוב (ישעיה כז, ו) יציץ ופרח ישראל, והכפתור הוא עגול כישיבת סנהדרין כחצי גורן עגולה. במדרש רבה (בר"ר צא, ט), ר' טרפון כשראה דבר מתוקן, אמר כפתור ופרח. והמנורה בשבעה נרותיה הם נגד ז' כוכבי לכת, כדאיתא במדרש תנחומא פרשת בהעלותך (ה) וזה לשונם, שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ (זכריה ד, י). ומהו שבעה אלה, הם שבעה הנרות כנגד שבעה כוכבים המשמשים בכל הארץ כו'. וכשאנו קורין משוקדים לארבע גביעים, אזי הכוונה דוקא האומות להם מזל ולא לישראל. וכשאנו קורין משוקדים לכפתור ופרח, משמע שגם לישראל מזל, ושניהם אמת, כי ביצירת הישראלי בפעם אחד אין מזל. אמנם אח"כ בהתגלגלו פעם שנית, מגלגלו הש"י על פי מעשיו במערכת לפי הראוי לו. זהו סוד (סוטה ב, א) זיווג שני על פי מעשיו, ודבר זה מבואר בארוכה בספר רב פנינים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא