Musar על שמות 26:30

מותר לתלות בה יריעות שעטנז, רק שיהיו תולין למעלה מתשמיש אדם. ואם מצילין למעלה מן החמה והרוח, אין לחוש, מהרי"ל ומהרי"ו. כתוב במהרי"ל בהלכות סוכה בהגה"ה, שראה רבו מהר"ש היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה אב"ג, כדי לראות עמידתן שלא לשנותם משנה לשנה. וכן הוא בירושלמי בענין קרשי המשכן איתא שם (שבת יב, ג), א"ר אמי, והקמות את המשכן כמשפטו (שמות כו, ל), וכי יש משפט לעצים. אלא קרש שזכה לינתן בצפון, ינתן בצפון לעולם. וכן בדרום, ינתן בדרום:

וראיה לדברי ממאי דאמרינן בירושלמי (שבת סט, ב) והביאו ר"ן במסכת שבת פרק הבונה גבי מה שאמרו חכמי המשנה ז"ל (שבת פי"ב מ"ג) שכותבין קשרי המשכן לידע איזהו בן זוגו, זה לשונו שם, א"ר אמי (שמות כו, ל) והקמות את המשכן כמשפטו, וכי יש משפט לעצים. אלא קרש שזכה לינתן בצפון, ינתן בצפון לעולם. וכן בדרום, ינתן בדרום. לפיכך רושמין עליהם שלא יחליפו וכו'. וכעין זה מצאתי במהרי"ל בהלכות סוכה, איך שראה שרבו מהר"ש היה מסמן הדפין למחיצת הסוכה א' ב' ג' כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה, עד כאן לשונו: