Musar על שמות 26:7

בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת וגו' (ויקרא ט״ז:ג׳). דרשו רז"ל שקול היה המשכן כנגד בריאת העולם. בבריאת עולם כתיב (ישעיהו מ׳:כ״ב) הנוטה כדוק שמים וגו' ובמשכן כתיב (שמות כ״ו:ז׳) ועשית יריעות עזים לאהל. וכתיב (תהילים ק״ד:ב׳) נוטה שמים כיריעה. בבריאת עולם כתיב (בראשית א׳:ו׳) ויהי מבדיל בין מים למים ובמשכן כתיב (שמות כ״ו:ל״ג) והבדילה הפרכת. בבריאת עולם כתיב (בראשית א׳:ו׳) יקוו המים ובמשכן כתיב (שמות ל׳:י״ח) ועשית כיור נחשת. בבריאת עולם כתיב (בראשית א׳:כ׳) ועוף יעופף ובמשכן כתיב (שמות כ״ה:כ׳) והיו הכרובים פורשי כנפים. בבריאת עולם כתיב (בראשית א׳:כ״ז) ויברא אלהים את האדם ובמשכן כתיב (שמות כ״ח:א׳) ואתה הקרב אליך, והכונה בזה כי כשם שהונח האדם שהוא מבחר המין להכיר את בוראו ולעבדו כן הונח הכהן במשכן ובמקדש שיהיה עובד שם, כי מן הידוע שהוא מיוחד לעבודת המקדש ועל ידו השכינה שורה, וכן אמרו במדרש (איוב ל״ט:כ״ז-כ״ח) אם על פיך יגביה הנשר וכי ירים קנו סלע ישכון ויתלונן על שן סלע ומצודה, משם חפר אוכל למרחוק עיניו יביטו, ואפרוחיו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא. אמר הקב"ה לאיוב אם על פיך יגביה נשר על מימר פומך הייתי משרה שכינתי על גבי הארון כשם שעשיתי על ידי אהרן ועל מימר פומך הייתי מסלק שכינתי מעל גבי הארון, סלע ישכון ויתלונן זה מקדש ראשון על שן סלע ומצודה זה מקדש שני, וקורא סלע אבן שתיה שהיתה שם לפני הארון ולמה נקראת אבן שתיה שממנה הושתת העולם, משם חפר אוכל מתוך אותה אבן שתיה היה כהן גדול מתפלל בספוק מזונותיהם של ישראל ואומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו הבאה עלינו גשומה וטלולה ושחונה, שנת שובע שנת רצון שנת ברכה שנת משא ומתן שנה שלא יצטרכו עמך ישראל זה לזה ולא לעם אחר ושלא יגביהו שררה אלו על אלו, למרחוק עיניו יביטו שהיה יודע מה יהיה בסוף השנה, כיצד היה עשן המערכה עולה לדרום שבע גדול לאנשי דרום, עולה למערב שבע גדול לאנשי מערב, וכן למזרח, וכשהיה עולה כלפי הרקיע היה יודע שכל העולם כולו שבע, כל המעלות האלה וכל השבח הזה היה לאהרן ואעפ"כ ואפרוחיו יעלעו דם דחמי אפרוחיו מגעגעין בדם ושתק, ובאשר חללים שם הוא אלא באשר חללים הוא שם היתה השכינה ע"כ במדרש. והא למדת שהקב"ה היה משרה שכינתו על פיו במקדש. ואע"פ שהוא היה העובד במקדש ונקרא הכהן הגדול מיוחד לעבודת האל הגדול לא היה אפשר לו להכנס למקדש אלא בהקדמות גדולות והוא שיקריב קרבנות תחלה והוא שאמר (ויקרא ט״ז:ג׳) בזאת יבא אהרן אל הקדש וגו'. והיה צריך לזכיות רבות שיכנסו עמו, שכן אמרו במדרש כשהיה כהן גדול נכנס לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצות יש בידו שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש. בזכות התורה (דברים ד׳:מ״ד) וזאת התורה. בזכות מילה (בראשית י״ז:י׳) זאת בריתי אשר תשמרו. בזכות שבת (ישעיהו נ״ו:ב׳) אשרי אנוש יעשה זאת. בזכות ירושלים (יחזקאל ה׳:ה׳) זאת ירושלים בתוך הגוים. בזכות השבטים (בראשית מ״ט:כ״ח) וזאת אשר דבר להם אביהם, בזכות יהודה (דברים ל״ג:ז׳) וזאת ליהודה. בזכות כנסת ישראל (שיר השירים ז׳:ח׳) זאת קומתך דמתה לתמר. בזכות התרומה (שמות כ״ה:ג׳) וזאת התרומה. בזכות המעשרות (מלאכי ג׳:י׳) ובחנוני נא בזאת. בזכות הקרבנות בזאת יבא אהרן, עד כאן:

במדרש (תדשא ב) והביאו הבחיי פרשת פקודי, המשכן, למה ב' פעמים משכן. אלא ללמד שהיכל של מטה מכוון כנגד היכל של מעלה שנאמר (שמות טו, יז) מכון לשבתך פעלת ה' וגו', אל תקרא מכון אלא מכוון, שקול היה המשכן כנגד בריאת העולם. בבריאת העולם כתיב (ישעיה מ, כב) הנוטה כדוק שמים וימתחם, ובמשכן כתיב (שמות כו, ז) ועשית יריעות עזים לאוהל, וכתיב (תהלים קד, ב) נוטה שמים כיריעה. בבריאת העולם כתיב (בראשית א, ט) יקוו המים, ובמשכן כתיב (שמות ל, יח) ועשית כיור נחושת. בבריאת עולם כתיב (בראשית א, יד) יהי מאורות, ובמשכן כתיב (שמות כה, לא) ועשית מנורת. בבריאת העולם (בראשית א, כ) ועוף יעופף, ובמשכן (שמות כה, כ) והיו הכרובים פורשי כנפים. בבריאת העולם כתיב (בראשית א, כז) ויברא אלהים את האדם, ובמשכן כתיב (שמות כח, א) ואתה הקרב אליך. בבריאת העולם כתיב (בראשית ב, א) ויכלו השמים, ובמשכן (שמות לט, לב) ותכל כל עבודת. בבריאת העולם (בראשית ב, ג) ויברך אלהים את יום השביעי, ובמשכן (שמות לט, מג) ויברך אותם משה, וכתיב (במדבר ז, א) ויקדש אותו ואת כל כליו. בבריאת העולם כתיב (בראשית ב, ג) כי בו שבת, ובמשכן כתיב (שמות לה, ב) ששת ימים תעשה מלאכה, ואחר יום השביעי אמר (שם לה, ה) קחו מאתכם תרומה, עד כאן לשונו:

כולם הסכימו כי המשכן הוא תבנית העולמות והשתלשלותם, ובמדרש רבה פרשת תרומה (לג, ד) פתח ר' ברכיה (דה"א כט, יא) לך ה' הגדולה כו' עיין שם. ובמדרש תנחומא בפרשת אלה פקודי המשכן (ב), זהו שאמר הכתוב (תהלים כו, ח) ה' אהבתי מעון ביתך, זה ההיכל, שהוא מכוון במקום משכן כבודך. אמר רשב"י זאת אומרת שההיכל של מטה מכוון כנגד היכל של מעלה, שנאמר (שמות טו, יז) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך. אמר רבי יעקב בר אסי למה הוא אומר ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך, בשביל ששקול כנגד בריאת העולם. כיצד, בראשון כתיב (בראשית א, א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכתיב (תהלים קד, ב) נוטה שמים כיריעה. ובמשכן מה כתיב, (שמות כו, ז) ועשית יריעות עזים. בשני (בראשית א, ו) יהי רקיע, ואומר בהן הבדלה שנאמר (שם) ויהי מבדיל בין מים למים. ובמשכן כתיב, (שמות כו, לג) והבדילה הפרוכת לכם. בשלישי כתיב מים שנאמר (בראשית א, ט) יקוו המים. ובמשכן כתיב (שמות ל, יח) ועשית כיור נחושת וכנו נחושת ונתת שמה מים. ברביעי ברא מאורות דכתיב (בראשית א, יד) יהי מאורות ברקיע השמים. ובמשכן כתיב (שמות כה, לא) ועשית מנורת זהב. בחמישי ברא עופות שנאמר (בראשית א, כ) ישרצו המים נפש חיה ועוף יעופף. ובמשכן כנגדן לעשות קרבנות כבשים ועופות, ובמשכן היו הכרובים פורשי כנפים למעלה. בששי נברא אדם שנאמר (בראשית א, כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו, בכבוד יוצרו. ובמשכן כתיב אדם שהוא כהן גדול שנמשח לשמש לפני ה'. בשביעי (שם ב, א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. ובמשכן (שמות לט, לב) ותכל כל עבודת. בבריאת העולם כתיב (בראשית ב, ג) ויברך אלהים. ובמשכן כתיב (שמות לט, מג) ויברך אותם משה. בבריאת העולם כתיב (בראשית ב, ב) ויכל אלהים. ובמשכן כתיב (במדבר ז, א) ויהי ביום כלות. בבריאת העולם כתיב (בראשית ב, ג) ויקדש אותו. ובמשכן כתיב (במדבר ז, א) וימשח אותו ויקדש אותו: