Musar על שמות 28:28

ולא יזח החושן מעל האפוד (שמות כח, כח). כתב הרב הנ"ל טעם מצוה זו, שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו נטע אשרה (סנהדרין ז, ב), שהחושן מכפר על משפט המעוקל, ואפוד מכפר על עבודה זרה שנאמר (הושע ג, ד) ואין אפוד ותרפים. לרמז זה צריך שיהיה החושן קבוע תמיד על האפוד, לייסר העוברים, דלעולם גבי עבודה זרה כתיב ישמעו ויראו, דכתותי' מכתת שיעוריה, להכי לא יזח החושן מעל האפוד^הגה"הלהכי על לבו, שהלב חושב והאפוד לאחריו, כי השליך יראת השם לאחוריו::

ובפרטות, החושן והאפוד רומזים לענין כמו שכתב הרקנאט"י וזה לשונו, ודע והבן כי החשן רומז לתפארת ישראל, והאפוד לשכינת עזו, ועל כן לא יזח החושן מעל האפוד (שמות כח, כח). ואחרי שהחשן רומז לתפארת ישראל, דין הוא שיהא עליו שתי טבעות זהב, רומזים לזרועות עולם דוגמת הכרובים על הכפורת. וידעתי כי קצת בגדי הכהנים היו קצתם מזהב, וקצתם מכסף, רומזים לזרועות עולם, וכפי צורך העבודה משתנים הבגדים: