Musar על שמות 34:6

אַךְ מִי שֶׁהֵם מוֹשְׁלִים בְּנַפְשָׁם הַכּוֹעֶסֶת וּמַכְרִיחִים אֶת טִבְעָם לִסְבּוֹל אוֹתָהּ כְּבָר נִזְכְּרוּ לְטוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי ט"ז ל"ב) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר. וְאֶרֶךְ אַפַּיִם מִן הַי"ג מִדּוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בַּבּוֹרֵא בְּפָרָשַׁת וַיַּעֲבֹר (שְׁמוֹת ל"ד ו). וְאָמְרוּ כַּאֲשֶׁר הַשְּׁחִין מֵחֳלָיֵי הַגּוּף כֵּן הַכַּעַס מֵחֳלָיֵי הַנֶּפֶשׁ. וְאֵין רָאוּי לְאִישׁ מוּסָר שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל לִכְעוֹס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ לִידֵי חֵטְא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי י"ט י"ט) גְּדָל־חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ וְגוֹ'.

והנה ישב במסתרים על הארץ בחליצת מנעלים ועפר על ראשו ושק על בשרו, ויבכה במרירות לב לפני הש"י על אשר נואל ואשר חטא, ובלבו הנשבר יהיה החרטה ויבוש מאוד בפני הש"י ויאמר בבכי, אלהי בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך, אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש, כי עונותי רבו מלמנות וחטאתי עצמו מספר. אמנם אני מלא עון, ואתה מלא רחמים ואי"ן סוף לרחמיך וחנינותיך, וכמו שכתוב (שמות לד, ו) ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה, ואתה מסייע לשבים. בכן הנני שב בתשובה שלימה לפניך, והריני מתחרט על העבר ובוכה ומרבה תחנונים, לך ה' הצדקה ולי בושת הפנים כי עשיתי הרבה פעמים וכתמתי נפשי רוחי ונשמתי בכמה כתמים, על כן הנני מקבל עלי תענית וסיגופים לטהר כל שמץ ודופי. ואתה ה' חנני חנני, עניני עניני, עזרני אלהי ישענו ולתשובה שלימה עזרני, ואז יקבל עליו התענית בלב נשבר ונדכה ובכיה רבה:

המצוה הכוללת כל המצות הנזכרות בפרשה זו (דברים כח, ט) והלכת בדרכיו. כי מאחר שהאדם נעשה בצלם קונו יתברך, על כן מחויב להדמות לו בכל מה דאפשר וללכת בדרכיו, וצריך להשלים איבריו הגשמיים שלכל אבר מצוה מיוחדת לו, ונפשו בטוב תלין כאשר ילך בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה כו', זהו פירוש כל זמן שבני עושין כסדר הזה (ר"ה יז, ב), מדלא קאמר יאמרו כסדר הזה, שכמה פעמים אנו אומרים הסדר והעון אינו נמחק, אלא צריך לעשות כמעשיו, והלכת בדרכיו, ואז האדם נעשה מרכבה, כי הבנין של אדם כביכול כדמות בנין העליון שהוא שבע צורות קדושות, ב' זרועות, ב' שוקיים, גוף, וברית, והאשה מאיש לוקחה והיו לאחד, הרי נגד ז' הבנין, ואח"כ הראש בו המוח והחיך והלשון כנגד ג' ראשונות שהם חשובות כאחת הרי אם מקדש את עצמו הוא כביכול כדמות העליון: