Musar על שמות 36:33

וכבר הקדמתי בשובבי"ם ת"ת שבזאת הפרשה משלימות הממון בנדיב לב, ואז כל השלשה שלמיות מתיחדים והיה המשכן אחד, כי גם המשכן רומז לצורת אדם כמו שכתבתי לעיל בשם רבינו בחיי. והלב שהוא באמצע הגוף הוא הבריח התיכון המבריח מקצה אל קצה, כלומר מייחד ומחבר כל השלימות. אם שלימות התורה, לב להבין ולהשכיל. ואם לשלימות הגוף לפעולת המעשים, אז צריך להיות גבור כארי, וזהו נגד הלב כמו שכתב הטור (או"ח סימן א'). ואם לשלימות הממון, הוא נדיב לב כמו שכתבתי, ואז האדם הוא אדם שלם, שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. ועל זה התפלל דוד המלך ע"ה (תהלים נא, יב) לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי. וכן יהיה לעתיד הש"י יסור ממנו לב האבן ויתן לנו לב חדש, כמו שנאמר (יחזקאל לו, כו) ונתתי לכם לב חדש וגומר אמן: