Quotation_auto על שמות 36:33
צרור המור על התורה
ורמז גם כן בזה מה שאמרנו למעלה. שכל דעתו וחזקת לבו היה. בעבור שם ה' שלא היה מכיר. וזהו כי אני הכבדתי את לבו. כי אני הוא כמו אני ה'. באופן שבזה השם הכביד לבו. ולכן צריך שיכיר שם ה' וידע היאך הוא נקרא באותיותיו. וזהו למען שיתי אותותי אלה בקרבו. שזה רמז לאותיות השם שהיה צריך פרעה לידע. וכן למען תספר את אשר התעללתי במצרים. והשחוק הוא אותותי ואותיותי אשר שמתי בם בכל מכה ומכה לומר כה אמר השם. בענין שיראה שאני מכבדו בזה. כי בישראל זה שמי לעולם לעלם כתיב שצריך להעלימו. ואמרו ההוגה השם באותיותיו נעקר מן העולם ולפרעה היה רוצה ה' ללמדו שם ה' באופן שיזכרהו באותיותיו. וזהו למען שיתי אותותי אלה בקרבו. שהוא כמו וישם ה' לקין אות שאמרו אות משמו. ולכן אמר לו מיד כה אמר ה' אלהי העברים. זה השם שאינך מכיר אלא בפיך. עושה לך הרעה הזאת. ואין זה המכוון אלא להכניע לבך הערל. וזהו עד מתי מאנת לענות מפני. וכשא"ל מכת הארבה אמר ויפן ויצא. להורות שלא המתין תשובה אלא יצא מיד. בענין שיקחו עצה בנפשם כאומרו ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו. זה משה האיש או זה העם לנו למוקש. שלח את האנשים ולא את העם. הטרם תדע. כלומר טרם שתשלחם תדע ותראה כי אבדה מצרים. או שרמזו בדבריהם למה שאמר להם משה אתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון. וזהו הטרם תדע זה. הטרם אתה רוצה לידע פעם אחרת. בענין שיאבדו אנשי מצרים. והשיבם ואמר להם מי ומי ההולכים כמאמר עבדיו שאמרו שלח את האנשים. ואז השיב משה בנערינו ובזקנינו. לסתור מאמרו מן הקצה אל הקצה. ועשה עצמו כמי שלא הבין דבריו. והשיב לשאלתו ששאל מי ומי. ואז אמר פרעה יהי כן ה' עמכם. כלומר אני רואה שדרך גוזמא אתם אומרים זה. כדי שאתן לכם מחצית השאלה. וזאת הרעה אני מכיר בתואר פניכם. לא כן. לא יהיה כמו שאמרתם. ולא כמו שאמרתי. אלא לכו נא הגברים. או יאמר ראו כי רעה נגד פניכם. אחר שאתם אומרים להוליך טף ונשים רצונכם לברוח. וזאת הרעה היא נגד פניכם נהפכת. כי בדבריכם אתם אומרים דרך שלשת ימים ואין זה דעתכם. ובמדרש אמרו כי פרעה ראה בקסמיו איך עתידים כולם למות במדבר. ולכן אמר להם היכן אתם רוצים לילך למות במדבר ולא ישארו מכם אלא אנשים יחידים ליכנס לארץ. וזהו שאמר מי ומי ההולכים. ומשה הבין דבריו ואמר שקר אתה דובר. כי בנערינו ובזקנינו נלך. כל הנערים שלא באו לכלל עשרים. וכל הזקנים למעלה מששים ויהושע וכלב. ולכן השיב ראו כי רעה נגד פניכם שהוא סימן דם והריגה. וחזר לומר לא כן. לא נחוש לדבר בעתידות. נדבר לפי האמת. לכו הגברים כי אותה אתם מבקשים. כלומר ילכו הגברים אע"פ שימותו. אחר שאותה רעה אתם מבקשים. ואחר שראה מכת הארבה. אמר חטאתי לה' אלהיכם שלא שמעתי בקולו. ולכם שלא קיימתי דברי אליכם. ולכן שא נא חטאתי שגרשתיך מלפני. כי אתה הראש. והעתירו שניכם יחד. ומפני שזאת המכה אינה נגד הטבע והיא מורגלת לבא ברוב המקומות. אמר העתירו אל ה'. שידו גדולה וחזקה להסיר הארבה. פן תשחת הארץ מכל וכל. ומפני שראה פרעה שכבר נהפכו המים דם. והעפר כנים. ובאש ותהלך האש ארצה נגד חוקם. וברוח וה' נהג רוח קדים. חשב שלא היה לו במה יכם עוד. ולכן ולא שלח את העם. ומה' היתה לו להראותו שיכלתו למעלה מהיסודות. ולכן צוה למשה נטה את ידך על השמים בלי שידבר לפרעה. והוא יראה כי לא ביסודות לבד אתה פועל בכח ידי. כי גם במאורות שלא יאירו עליהם. ואחר שראה פרעה שפעל ביסודות. גם באור שהוא משמש העולם כולו. אמר בלבו אין לו במה לפעול יותר. ויחזק לבו ולא רצה לשלחם. וגער במשה וא"ל אל תוסף ראות פני. ומשה השיב כן דברת. כי כבר הגיע הזמן שלא אראה פניך עוד. אבל קודם שאלך קום פרעה ושמע דבר ה' אשר דבר לי בימים הראשונים. כשאמר לי הנני הורג את בנך בכורך. ושם נאמר ושאלה אשה משכנתה. וכן נאמר שם ונתתי את חן העם בעיני מצרים. וזהו שאמרו בכאן ויאמר ה' עוד נגע אחד אביא על פרעה. כי זה הדבור כולו תמצאהו בפרשת ואלה שמות. ולפי שהגיע עת השילום נזכר משה מפרשה זו ונכתבה כאן כאלו כאן נאמרה. אבל כבר קבלנו כי תפלה קלה לא היה מתפלל בתוך העיר כ"ש דיבור חמור. אבל משה נזכר מכל זה וחזר להזהיר לישראל על השאלה וה' נתנם לחן בעיניהם. וכן אמר לפרעה כה אמר ה' ומת כל בכור. כמו שאמר לו הנני הורג בנך בכורך. אבל השם לא דיבר עמו עכשיו כלל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ואת המשכן תעשה עשר יריעות. זה שאמר הכתוב אהבתי אתכם אמר ה' ראו מה חבה אהבתי אתכם מן הארץ ועד רקיע מהלך חמש מאות שנה וכן מרקיע ראשון לשני ומשני לשלישי ומשלישי לרביעי ומרביעי לחמישי ומחמישי לשישי ומששי לשביעי ואין צריך לשער מטלפי החיות והכסא למעלה מכלן וראו כמה חבבתי אתכם שהנחתי כולן ואמרתי לכם עשו לי יריעות עזים ואבוא לשכון אצלכם. אמר רבי יהושע בן לוי אילו היו אומות העולם יודעים מה היה המשכן ובית המקדש יפין להם וכו' למה עד שלא הוקם המשכן היה הדבור יוצא ונכנס לתוך בתיהם של אומות העולם והיו נתרזים שנאמר כי מי כל בשר וגו'. אתם הייתם שומעים וחיין אבל אומות העולם היו שומעין ונתרזין בתוך אהליהם ולא תאמר המשכן אלא אפילו בית המקדש היה יפה להם מנין הוא ששלמה סדר בתפלתו וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא וגו' אתה תשמע (מן) השמים. אבל ישראל כשהיה בא להתפלל מה היה אומר ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו. אבל הנכרי בין עושין בין שאין עושין תן לו כל מה שהוא תובע למען ידעו כל עמי הארץ. אמר הקב"ה למשה עשה לי משכן שאני מתאוה לשכון אצל בני. כששמעו מלאכי השרת כן התחילו אומרים רבונו של עולם למה אתה יורד לתחתונים שבחך הוא שתהא בשמים שנאמר תנה הודך על השמים. אמר להם הקב"ה חייכם שאני עושה כשם שאמרתם אלא תהלתי מלאה הארץ אמר להם הקב"ה ומה אתם תמהים על זאת ראו מה אני מחבב את התחתונים ויורד ושוכן תחת יריעות עזים שנאמר ועשית יריעות עזים. רבי יהודה אומר חיה גדולה טהורה גדלה היתה במדבר וממנה עשה יריעות. ורבי נחמיה אומר מעשה נסים היה ולשעה היתה נבראת וננגזה, תדע לך שכתיב ארך היריעה האחת מי מביא לך יריעות של שלשים אמה מכאן אתה למד כדרבי נחמיה שהיה מעשה נסים. ולא תאמר ביריעה אלא בקרשים היה מעשה נסים מהיכן היו קרשים יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים אמר לבניו בני עתידים אתם להגאל מכאן והקב"ה עתיד לומר לכם משאתם נגאלין שתעשו לו משכן אלא עמדו ונטעו ארזים בשעה שיאמר לכם לעשות משכן והארזים מצויין לכם מיד עשו כשם שאמר להם אביהם ועמדו ונטעו ארזים. אמרו רבותינו הבריח התיכון ירד ביד יעקב אבינו למצרים שהיה משמש מן הקצה אל הקצה (עיין בתנחומא הנוסחא האמיתית) לא עשה אלא הארזים אמרו שירה הוא שדוד אמר אז ירננו עצי היער ואין אז אלא שירה שנאמר אז ישיר אימתי כשנעשה המשכן ואמר הקב"ה למשה ועשית את הקרשים אותם הקרשים שהתקין להם אביהם. תנו רבנן קרשים מלמטן עביין אמה ומלמעלן כלים והולכין עד כאצבע שנאמר יהיו תמים על ראשו ולהלן הוא אומר תמו נכרתו דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר כשם שמלמטן עביין אמה כך מלמעלן עביין אמה שנאמר יחדו. והכתיב תמים, ההוא דליתו שלמים ולא למיתו דנסרא. ואידך נמי הכתיב יחדו, ההוא דלא לישלפינהו מהדדי. בשלמא לרבי נחמיה היינו דכתיב ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים ושני קרשים תעשה למקצעות המשכן דאתי פותיא דהני וממלו לסומכא דהני. אלא לרבי יהודה הא עייל והא נפיק, דשפי להו כי טורין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy