Parshanut על במדבר 13:30

ויהס כלב את העם אל משה עלה נעלה כו'. הענין, דהמה היו מתפחדים, מפני ששמעו מאלדד ומידד מתנבאים משה מת ויהושע מכניס, וראו כי משה לא מיחה בהם ולא גער עליהם, וא"כ להכנס בארץ מבצר ולהלחם עם עמלק, אשר כבר נכשלו בו ועם ענקים בלא משה, הלא יפלו כולם לפי חרב, ולכן השתיק כלב את העם, במה שיחסו את כל המופתים אל משה, כי אדרבא גדולת משה תלוי בכם, שכל זמן שהיו נזופין במדבר לא נתיחד הדבור למשה, ולכן אמר עלה נעלה בעצמינו בלא משה, כי אין משה סבה אצל השם לההנהגה הנסית, רק האומה הישראלית בעצמה היא ראויה לההשגה האלקית הפרטיית, וזה כי יכול נוכל לה. והוא שאמר ויהס כלב את העם במה שמיחסים הכל אל משה, זה לא תדברו ולא יעלה על לבבכם, כי רק במשה תלוי הנצחון והנסים, לא כן, רק עלה נעלה כו'. וזה שאמר יהושע ג' ויאמר כו' בזאת תדעון כי א' חי בקרבכם, פירוש, שלא תדמו, כי משה היה בקרבכם והוא עשה את כל הגדולות, רק כי האלדים, אשר הוא חי תמיד, ולא משה שכבר מת, וד' חי לעולמי עד ויכול להוריש מפניכם כו'. ולכן עד יהושע לא היה מי שקראו א"ח. ודו"ק. והנה הדבור אשר נאמר שלא ע"י שליחות נביא לישראל יכולה להשתנות, אבל כיון שהמה טעו בזה שמשה הוא העיקר, ואם יבוא דור נולד וישכחו את אשר משה היה ילוד אשה והוליד בנים, ידמו באמת, כי הוא בעצמו אלקי ויטעו בו, כי הוא המסבב מערכות ומשדדם, לכן הוחלט בנבואה כי משה מת, כדי להוציא מלבבם הטעיות. לכן אמר בפ' דברים ויקצוף כו' גם בי התאנף ד' בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שם. שאין יכול לבוא כמוש"ב. ולכן לא היה יהושע יכול לדבר זה מפני שאומרים, שלכבוד עצמו הוא דורש, שהוא יכניסם לארץ ויבטחו עליו. ודו"ק.