Parshanut על במדבר 15:28

לכפר עליו. להוציא הספק שהיה בדין מה אם מצות קלות הרי הוא חייב על ספקן עו"ג חמורה אינו דין שיהא חייב על ספקן ת"ל לכפר עליו להוציא הספק (ספרי). אפשר, דסתם ספרי ר' שמעון, ור"ש סובר כריתות כ"ד שניהן מביאין חטאת אחד דאע"ג דכתיב או הודע אליו חטאתו ספק ידיעה כידיעה ודאית, עיי"ש היטב, הכא שאני בע"ז, שאם שניהם אחד מהן השתחוה לע"ז ואינו ידוע מי הוא, סד"א שמביאין שניהם חטאת אחד, קמ"ל דלא, רק זה מביא אשם תלוי, וזה אשם תלוי וטעמו כדאמר רשב"י במסכת סוטה דף ל"ב ע"ב מפני מה תקנו תפלה בלחש כדי שלא לביש את עוברי עבירה שהרי לא חלק הכ' בשום מקום בין חטאת לעולה כו' והאיכא חטאת נקבה ועולה זכר התם מכסיא באליה תינח כבשה שעירה כו' התם כו' חטאת דע"א לא סגי דלאו שעירה כו' התם נכסוף וניזל כי היכי דניכפר ליה, וא"כ כיון שהיה לו ספק אם הוא חטא או חבירו אינו מכסף ולבו גס עליו ולא נתכפר ליה. כנ"ל לפי חומר הדבר. [שוב ראיתי שנשאל ע"ז הרשב"א בשו"ת סימן תקכ"ג ונדחק בזה. עיי"ש]. ודו"ק.